יצירת מודל של צמיחה אפיסטמית: מחקר מיקרו-גנטי של ההתפתחות של חשיבה אפיסטמית

Modeling Epistemic Growth: A Microgenetic Study of the Development of Epistemic Cognition​

מובילי הפרויקט

  • ד"ר שרית ברזלי, החוג ללמידה הוראה והדרכה והמגמה לטכנולוגיות בחינוך, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה
  • פרופ' קלרק א' צ'ין, החוג לפסיכולוגיה חינוכית, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת רטגרס, ניו-ג'רזי, ארה"ב

תיאור ההיבט המחקרי של הפרוייקט

בחברות ידע מודרניות מתמודדים לומדים לעיתים קרובות עם מקורות מידע מרובים המציגים הסברים או טענות מנוגדות. כדי להתמודד בצורה יעילה עם מקורות מידע אלו צריכים לומדים לרכוש אסטרטגיות להערכת מקורות הידע (למשל, שיפוט אמינותם של המחברים), להערכת טענות הידע (למשל, בדיקת ראיות תומכות) ולמיזוג בין מקורות מידע סותרים (למשל, הצלבת מידע). כדי להפעיל בהצלחה אסטרטגיות כגון אלה זקוקים לומדים גם לקריטריונים יעילים לשיפוט האמינות והאיכות של טיעונים, ראיות ומקורות. יתר על כן, לומדים צפויים להפעיל אסטרטגיות אלו באופן ספונטני רק אם הם אכן מעוניינים במטרות כגון ברור שורש העניין, הבנה של הנושא, או קבלת החלטות שקולה.

 

מטרת המחקר שלנו היא להבין כיצד לומדים מפתחים אסטרטגיות, קריטריונים ומטרות אפיסטמיים, וכיצד הם רוכשים את היכולת ליישם אותם ביעילות בהקשר של חשיבה יומיומית לגבי מקורות מידע מנוגדים. במסגרת המחקר אנו מתכננים לעקוב מקרוב אחר זוגות של מתבגרים שידונו מדי שבוע במקורות מידע מדעיים מנוגדים, בעלי רמות איכות ואמינות מגוונות, במשך תקופה של שלושה חודשים. אנו מצפים שככל שהמשתתפים במחקר שלנו ייתקלו שוב ושוב בסוגים שונים של קונפליקטים, הם יפתחו בהדרגה אסטרטגיות וקריטריונים טובים ומגוונים יותר להערכת ולמיזוג של מקורות מידע וילמדו להוקיר את החשיבות של קבלת החלטות תקפות. אנו מתעניינים במיוחד בזיהוי תנאים (למשל, סוגים מסוימים של מקורות מידע, אינטראקציות חברתיות, או רפלקציות) שיכולים לאפשר או למנוע התפתחות כזו. מיפוי תנאים אלה יאפשר לנו ליצור מודל תאורטי חדש של צמיחה אפיסטמית וכן להציע דרכים חדשות לטיפוח דרכי ידיעה.

המחקר זכה למימון מטעם הקרן הדו-לאומית למדע של ארה"ב וישראל (BSF) לשנים 2017-2019.

סגירת תפריט
X