קורסי התוכנית לטכנולוגיות בחינוך
קורסי חובה
313.4546 - מבוא למדעי הלמידה וללמידה שיתופית מוגברת טכנולוגיה
ד"ר יותם הוד, שירי קאשי וליאת רחמיאן
סמסטר א', 8:30-11:45, שיעור
מהי למידה? מי אני כלומד/ת? מהי קהילת למידה? מה עשוי להיות חלקן של טכנולוגיות חינוכיות בלמידה? אלה רק חלק מהשאלות המסקרנות, אשר נעסוק בהן בקורס זה.
המטרה העיקרית של קורס זה היא לדון ביסודות מדעי הלמידה (the learning sciences) ויישומם בעיצוב ובמחקר של סביבות למידה מוגברות טכנולוגיה, וכן לתרום להשתלבות בקהילת התוכנית לטכנולוגיות בחינוך. השיעור ממזג עיון תיאורטי ומעשי במדעי הלמידה תוך התנסות אישית וקבוצתית אינטנסיבית בקהילת למידה המבוססת על שיח דיאלוגי בגישה הומניסטית. חברי הקהילה יתנסו במגוון פעילויות:
קריאה ביקורתית של טקסטים מכוננים במדעי הלמידה ודיון בהם בעל פה ובכתב.
השתתפות פעילה בחיי הקהילה, כגון, לקיחת חלק בדיאלוג רפלקטיבי מתמשך בכיתה ובבית, תרומה להבנה ולעריכה שיתופית של תכנים, הצגה של תוצרים, ועבודת צוות יצירתית.
כתיבה רצופה של יומן אישי רפלקטיבי מעמיק, ומתן משוב לעמיתים בקהילה.
שיפור יכולת החשיבה והכתיבה האקדמית.
הקורס הוא קורס חובה לתלמידי תואר שני בתוכנית לטכנולוגיות בחינוך, ופתוח (בתיאום מראש) גם לתלמידי תואר שלישי.
313.4050 מחקר עיצוב א': עיצוב ופיתוח למידה שיתופית מוגברת טכנולוגיה
פרופ' יעל קלי
סמסטר ב', 8:00-12:00, שיעור
קורס זה יקנה לסטודנטים בשנה א' כלים לעיצוב, פיתוח, והכנה לקראת הפעלה של סביבת למידה מתוקשבת. חלקו הראשון של הקורס יוקדש לעיצוב סביבת הלמידה ויכלול ניתוח האתגר הפדגוגי, בחינת פתרונות קוריקולריים קיימים, ויצירת שלד של סביבת הלמידה. בחלקו השני של הקורס יפתחו סטודנטים את סביבת הלמידה תוך התמודדות עם מגבלותיה ויתרונותיה של הסביבה המתוקשבת איתה יעבדו וכן יתנסו בכתיבת מסמכי איפיון.
313.4051 מחקר עיצוב חלק ב' — יישום
ד"ר אורנית שגיא
סמסטר א', 10:00-12:00, שיעור
קורס זה ילווה סטודנטים ויתמוך בהם במהלך הפעלת הסביבה הלימודית המתוקשבת אותה פיתחו בחלק א' של פרויקט הגמר, ויקנה להם כלים לאיסוף נתונים להערכת הלמידה. במהלך הקורס יציגו סטודנטים אתגרים ולבטים הכרוכים בהפעלה, וידונו באפשרויות לפתירתם. סטודנטים ילמדו כיצד לבנות מערך לאיסוף נתונים לקראת הערכת סביבת הלמידה בשלב ג' של פרויקט הגמר.
313.4032 מחקר עיצוב חלק ג' — הערכה וכתיבה
ד"ר אורנית שגיא
סמסטר ב', 10:00-12:00, שיעור
קורס זה ילווה סטודנטים במהלך עיבוד, ניתוח והסקת מסקנות מהנתונים שנאספו בחלק ב' של פרוייקט הגמר, ויקנה להם כלים לכתיבת דו"ח מדעי המסכם את תהליך פרוייקט הגמר כולו: עיצוב, פיתוח, הפעלה, איסוף הנתונים, והערכת סביבת הלמידה.
313.4570 יצירת חדשנות בעידן הטכנולוגי
313.4571 יישום טכנולוגיות חינוכיות חדשניות בשטח
ד"ר יותם הוד
סמסטרים א', ב', 15:45-17:45, שיעורים
קורס זה נועד לאפשר זמן ומרחב למפגשים מגוונים מבחינת תוכן וצורה במסגרת קהילת התוכנית. המפגשים יתקיימו אחת לשבועיים ויכללו: סמינרי התוכנית (פעם בחודש בערך), סדנאות קצרות לחשיפת טכנולוגיה חדשה, מפגשי מחזור לשנתונים השונים, מפגשים מעורבים סביב נושאי עניין, מפגשים אישיים עם חברי הסגל ועוד.
קורסי בחירה
8313.4567 חינוך ותרבויות הסייבר
ד"ר אורן גולן
סמסטר א', 12:00-16:00, סמינר
סמינר זה דן בהשפעות המדיה החדשה (New Media), ובראשם השפעת האינטרנט, על ההסדרים, הקהילות והיחסים החברתיים שבין בני אדם בעידן המידע. במהלך הקורס נבחן האם אמצעי המדיה החדשים מהווים בעיקר כלים חדישים בהעברת מידע חינוכי, חברתי ותרבותי, או שמא יש כאן משום שינוי עומק ב'כללי המשחק' המגדירים מחדש את שחקני המפתח החברתיים, התרבותיים, המוסדיים, והתכנים המועברים. במהלך הסמינר נסקור סוגיות מפתח ביחסי החברה-ניו-מדיה (פוליטיקה, חינוך, דת, הבדלים בין-דוריים, קהילות, סטייה). הסמינר יכלול חשיפה משותפת לחומרים ראשוניים (התבוננות בבלוגים, טוקבקים, קבוצות ווטסאפ פייסבוק, פורומים, סרטוני יוטיוב), קריאת טקסטים משותפת, הרצאות פרונטליות, דיונים כיתתיים ופיתוח עבודות אישיות. בהתאם לדרישות מסלול לימודיהם, יוכלו הסטודנטים לבחור בין שני מסלולים: הראשונה כוללת עריכת עבודה סמינריונית-אמפירית מלאה בקורס, ואילו השניה כוללת הגשת הצעה להצעת מחקר (ללא ניתוח סופי של החומרים) על פי הנחיות המרצה.
313.4542 פיתוח חשיבה מיחשובית
פרופ' שרונה ט. לוי
סמסטר א', 12:00-16:00 — סמינריון
חשיבה מיחשובית (computational thinking) תופסת בהדרגה את מקומה כמיומנות אנליטית בסיסית הדרושה לילדים ולמבוגרים. חשיבה מיחשובית עוסקת בפתרון בעיות, עיצוב מערכות והבנה של ההתנהגות האנושית תוך שימוש במושגים ממדעי המחשב. דוגמאות למושגים אלה כוללים: זיהוי דגמים, זיהוי חוקיות פשוטה, פירוק בעיה למרכיביה ועוד. בשנים האחרונות, נושא הבינה המלאכותית נכנס אף הוא למאגר כלי החשיבה והעשייה. במערכות החינוך בעולם ובישראל ניכרת בשנים האחרונות תנועה לכלול לימוד ידע זה במסגרת האוריינות הבסיסית, ואף לכלול קורסים בנושא בכל אחת מן הדיסציפלינות בתואר הראשון. החשיבה המיחשובית משפיעה באופן מכריע על דיסציפלינות שונות במחקר, ובמקביל גם בתעשייה ובסביבות יצירה מבוססות טכנולוגיה.
במסגרת הקורס נחשף לתחום הידע והמושגים הקשורים בו. תיערך המשגה של התחום על בסיס פעילויות, קריאה ודיון רפלקטיבי במאמרים, משימות בסדנא ומפגשים עם חוקרים הפועלים בתחום. יישומים מוכרים הם תכנות של ילדים מגיל הגן באמצעות ממשקים מבוססי-לבנים (block-based programming) וגם יישומים לא ממוחשבים, כגון התוכנית Computer Science Unplugged. עבודות של תלמידים מן השנים הקודמות עסקו בתכנות רובוטים בגן, חקירת סביבת מייקרס, בניית משחק קלפים המלמד על אחד מן העקרונות ועוד. משימת הקורס העיקרית היא כתיבת עבודה על אחד מנושאי הקורס. יש אפשרות לקיים סמינריון.
313.4558 ללמוד וללמד אוריינות מידע דיגיטלית
ד"ר שרית ברזלי
סמסטר א', 12:00-16:00
אחד האתגרים המרכזיים של מערכות חינוך בעידן הדיגיטלי הוא להעניק ללומדים כלים לחשיבה ביקורתית ויצירתית שיסייעו להם ליצור ידע, לפתור בעיות ולקבל החלטות בסביבות עתירות מידע. עם זאת, מחקרים רבים מעידים על כך שלמרות הנגישות הגבוהה למקורות מידע מקוונים, תלמידים רבים מתקשים לעשות שימוש מושכל, ביקורתי ויצירתי במידע העומד לרשותם. בקורס זה נשאל במה שונה האוריינות בעידן הדיגיטלי מאוריינות מסורתית ולאור זאת מה הכישורים הדרושים ללומדים במאה ה- 21. במהלך הקורס נתעמק בשלשה אתגרים מרכזיים: איתור מקורות מידע מקוונים, הערכת מקורות מידע מסוגים שונים, ומיזוג של מקורות מידע מרובים על-מנת להסיק מסקנות וליצור ידע חדש. נלמד על קשיים אופייניים של תלמידים, ונחשוב על האופנים בהם אפשר לסייע לתלמידים לפתח כישורי אוריינות מידע דיגיטלית. במסגרת הקורס יקראו המשתתפים והמשתתפות מאמרים תאורטיים ואמפיריים וידונו בהם, יתנסו במגוון משימות אוריינות דיגיטלית כדי להבנות ידע מעשי ותאורטי, ויפתחו ויפעילו בצוותים יחידת לימוד שמטרתה קידום אוריינות מידע דיגיטלית.
בקורס זה אפשר להגיש עבודה סמינריונית.
תיאוריה ומעשה בלמידה מייקרית
פרופ' יעל קלי ומר יובל שגב
סמסטר א', 12:00-16:00, הקורס ילמד פנים מול פנים לכל אורך הסמסטר
חינוך מייקרי הוא תחום חדש ומתפתח ברחבי העולם בחובו הבטחה לשינוי האופן שבו אנו תופסים ומנהלים למידה. בלמידה מייקרית תלמידים משתמשים במגוון רחב של טכנולוגיות כאמצעי ליצירה של פרויקטים מוחשיים והחינוך המייקרי מפורסם במרחבי הלמידה שלו המשלבים טכנולוגיות ייצור מתקדמות (תלת מימד, תכנות, אלקטרוניקה) בשילוב עם טכנולוגיות ייצור מסורתיות (כלי עבודה ידניים, חומרי יצירה). הלמידה המייקרית מציעה מגוון הזדמנויות לקידום למידת מיומנויות הרלוונטיות למשימות של עבודת צוות, ניהול פרויקט, מחקר ופיתוח. בנוסף, למידה מייקרית מערערת על רבים מהמבנים בלמידה מסורתית ומעלה שאלות בנושאים כמו: מבנה האינטראקציה בין תלמידים ובין מורה לתלמידים, מהותו של ידע ומהותה של למידה, מקורות ידע, למידה מבוזרת ועוד.
במסגרת הקורס נכיר את הלמידה המייקרית דרך תהליך משולב הכולל:
1. התנסות ישירה במגוון פרויקטים של למידה מייקרית. הכוללת עבודה בצוותים ושימוש בכלים וטכנולוגיות המאפיינים את הלמידה המייקרית.
2. קריאה אקדמית ביקורתית
3. דיון קבוצתי שיבנה על הקריאה וההתנסות בכל מפגש.
מטרת הקורס היא לאפשר היכרות התנסותית ישירה בעולם המרתק של למידה מייקרית יד ביד עם עיון מחקרי וביקורתי. בעזרת העיון המחקרי אודות החינוך המייקרי ננסה להבין את הלמידה המייקרית בהקשר התיאורטי הרחב של מדעי הלמידה ונכיר כמה מהסוגיות והאתגרים הניצבים מול התפתחותה של התנועה המייקרית בחינוך.
הקורס יתקיים במרחב הלמידה המייקרי במעבדת FLS, בחדר החוקרים (חדר 3).
ניתן להגיש בקורס סמינריון.,
313.4524 מבוא למשחקים דיגיטליים ולמידה
ד"ר שרית ברזלי
סמסטר ב', 12:00-16:00, סמינר
חדירתם הרחבה של משחקי מחשב לשעות הפנאי ולתרבות הפופולרית מעלה שאלות רבות לגבי הערך החינוכי והפוטנציאל הלימודי של משחקי מחשב. קורס זה ישלב בין הכרות עם תאוריות ומחקרים העוסקים בלמידה ממשחק לבין התנסויות מעשיות במשחק ובעיצוב משחקים לימודיים. השאלות המרכזיות בהן יעסוק הקורס הן כיצד מתרחשת למידה ממשחק וכיצד אפשר לשלב משחקי מחשב בהוראה. נפתח בהתבוננות במשחקי וידאו ונבחן כיצד מתרחשת למידה במהלכם. לאחר מכן נפנה למשחקי מחשב לימודיים ונשאל האם הם אכן מצליחים לשלב בין חוויית משחק לבין למידה משמעותית. לבסוף, נחזור לעולם בית הספר ונכיר גישות לשילוב משחקי מחשב בתכנית הלימודים, מאימוץ משחקי מדף ועד מישחוק הלמידה. ההכרות עם ההבטים התאורטים של למידה ממשחק תלווה בהתנסות מעשית: הקורס יאפשר למשתתפים להכיר משחקי מחשב לימודיים, לנתח את הרכיבים של חוויית המשחק, ללמוד עקרונות ומודלים לעיצוב משחק ולהתנסות בעיצוב משחקים לימודיים.
קורס זה הוא קורס ממושחק בו המשימות האישיות נתונות לבחירת המשתתפים. המטלות המוצעות לבחירה כוללות קריאת מאמרים, כתיבת תגובות למאמרים, כתיבת יומן משחק, כתיבת ביקורת משחק, אפיון ופיתוח משחק מחשב לימודי בצוותים וניתוח האיפשורים הפדגוגיים של סוגת משחק. שיטת ההערכה, המבוססת על צבירה של נקודות ניסיון ומיומנות לאורך הקורס, מאפשרת למשתתפים להתנסות בלמידה ממושחקת הלכה למעשה.
בקורס זה אפשר להגיש עבודה סמינריונית, מכל סוג, בתיאום עם המנחה.
316.4127 ידע וחינוך בלתי פורמלי בעידן הדיגיטלי
ד"ר אורן גולן
סמסטר ב', 12:00-16:00, סמינר, הקורס ילמד פנים מול פנים לכל אורך הסמסטר
חדירת האינטרנט לחיי היומיום טלטלה את דפוסי החינוך המסורתיים ויצרה תשתית חסרת תקדים לנגישות, העברה ושיתוף ידע. דומה כי האינטרנט ושאר אמצעי הטכנולוגיה המתקדמים, הפכו לזירות הדומיננטית כיום להעברת ידע וחינוך בלתי פורמלי באופן שמשלים ומתחרה במערכות החינוך המסורתיות (בבית הספר או במשפחה). עם זאת, גם באינטרנט קיימים הסדרים חינוכיים רבים הפועלים באמצעות מסגרות מוסדיות (קהילתיות, מדינתיות ואחרות), קבוצות אינטרס ובעלי עניין המעצבים את אופי הידע המוקנה ברשת ותכניו. שיעור זה יבחן את המבנה ואופי הידע המועבר באמצעי המדיה החדשים (new media) ואת השחקנים החברתיים המכוונים ידע זה (המדינה, קבוצות דתיות, המגזר השלישי) תוך מתן דגש על תיאוריות ומושגים מחקר החינוך הבלתי פורמלי. בדרך זו נבקש ללמוד על השפעות הרשת על החינוך ועל דפוסי העברת הידע החברתי והתרבותי בעידן הדיגיטלי. הקורס בנוי כסמינר, אך מתאים גם לסטודנטים המבקשים ללמודו כקורס בחירה. במסגרת הקורס נתמחה ביסודות המחקר בניו מדיה, ולומדי הקורס יתבקשו לעצב מחקר אמפירי לחקר זירות הרשת והפועלים במסגרתה.
313.4542 למידה עם מודלים ממוחשבים (הקורס ינתן אחת לשנתיים)
פרופ' שרונה ט. לוי
סמסטר ב', 12:00-16:00, סמינר
מהו מודל? מערך של ייצוגים, כללים ומבני חשיבה, שמטרתם להמחיש, לנבא לצפות ולהסביר התנהגותן של מערכות או תופעות שונות בעולמנו שהן מופשטות או מחוץ לתחום התפיסתי.
כולנו ממדלים בחיי היומיום שלנו, במובן שאנו בונים מודלים לא פורמליים והסברים באופן תמידי, כדי לענות על שאלות ובעיות; כגון: איזה קורס כדאי לקחת? לאיזו מפלגה אצביע בבחירות? באיזו שעה כדאי לצאת לדרכים כדי לא להיתקע בפקקי תנועה? בקורס, נעסוק בדרכים שבהן ניתן להפוך אינטואיציות ומודלים לא פורמליים מסוג זה למודלים מוחשיים ופורמליים, אותם ניתן "להריץ", לחקור ואולי אף להשתמש כדי לשנות פינה קטנה בעולם. המודלים עצמם יכולים לעסוק במגוון תחומים המעניינים אתכם. אין צורך בידע מוקדם בתכנות! להיפך – למי שאין ניסיון כזה, תוכלו להכיר את התחום. דוגמאות של פרויקטים משנים קודמות: כיצד ניתן למדל את היווצרות והתפשטות הפרעות בכיתה? כיצד ניתן להביא לאינטגרציה חברתית רבה יותר בזמן ההפסקה? כיצד כדאי לארגן ולהפעיל השתלמויות מורים שישפיעו בצורה חזקה יותר על החדשנות בבית-הספר?
בתחום החינוך, חודר השימוש במודלים – חקירתם ובנייתם – כדרך להדגים, להסביר ולחקור תופעות שונות. חשוב להדגיש שלמרות שכיום הנוכחות של מודלים בשדה החינוכי היא בעיקר בלימודי מתמטיקה ומדעים, אנו פוגשים מודלים גם בנושאים של מדעי החברה ומדעי הרוח. בהמחשה, בחזותיות ובאינטראקציה עם מודלים טמון פוטנציאל רב כ"כלי חשיבה" לקידום הלמידה בתחומי דעת שונים. כאשר כלים מסוג זה נכנסים לתוך הכיתה, חוקרים מנסים להבין כיצד תלמידים לומדים בתוך סביבות אלה, ואילו השלכות יש ללמידה זו על עיצוב סביבות המודלים ותכניות הלימודים.
נכיר מודלים מסוגים שונים ותהליכי בניית מודלים – תהליך הייצוג והמיפוי, זיהוי מגבלות ואפשרויות החשיבה ביחסי גומלין עם חקירת המודלים. נבחן מה וכיצד אנשים לומדים מסימולציות, וכיצד ניתן ליישם כלים אלה במערך חינוכי. נכיר שיטות להערכת ההצלחה של המודלים לצורך למידה. נכיר סביבות למידה שונות המשלבות שימוש במודלים לצורך למידה – אם כמודלים מוכנים, או כסביבות לבניית מודלים, תוך עיון ספרותי ומעשי בלמידה המתרחשת באמצעותם.
313.4561 מדע אזרחי בבית הספר: פריצת גבולות בין בית הספר והחברה
פרופ' יעל קלי
סמסטר ב', 12:00-16:00, סמינר
כיצד ניתן להכין ילדים ובני נוער הנמצאים כיום בבתי הספר להתמודדות עם האתגרים המרובים שעמם יצטרכו להתמודד? מהו ארגז הכלים והידע לו הם יזדקקו על מנת להצליח במשרות שאנחנו עוד לא יודעים מהן, תוך שימוש בטכנולוגיות שעדיין לא הומצאו? שאלות אלה מטרידות מחנכים, קובעי מדיניות חינוך וחוקרי חינוך ברחבי העולם. גוף ידע הולך ומצטבר במדעי הלמידה מצביע על כך שלפחות חלק מהמענה דורש לקרב את החוויה הבית-ספרית לחייהם של לומדי המאה ה 21, ולפתח תכניות לימודים חדשות, בהן בתי הספר יהוו רק חלק מאקולוגיית למידה רחבה הכוללת גם את עולמם האישי של הלומדים, משפחותיהם וקהילותיהם. יצירת חיבור חזק יותר בין בתי הספר והחברה יכולה לפתוח בפני תלמידים גישה ישירה יותר למומחיות במגוון תחומים, ולאפשר להם לפתח את הכישורים הנדרשים על מנת להיות אזרחים מעורבים ואחראיים בחברה. השתתפות בני נוער ברחבי העולם בתנועה שהובילה גרטה טונברג (בקשר להתחממות הגלובלית) מצביעה על הצורך, הרצון והיכולת של בני נוער כיום לקחת אחריות ולפעול בהקשר לבעיות מורכבות בפניהן ניצבת האנושות. לטכנולוגיות מידע ותקשורת (כמו למשל טלפונים סלולריים, ורשתות חברתיות) תפקיד חשוב בפעילות שכזו.
אחת התופעות החברתיות המעניינות שקיבלו תאוצה בזכות השימוש הרב בטכנולוגיה בעידן הנוכחי היא המדע האזרחי, בה אזרחים מן השורה חוברים למדענים ולמומחים אחרים במגוון תחומי דעת לקידום ידע ולפעמים אף להשפעה על קבלת החלטות בחברה. ישנם למשל פרויקטי מדע אזרחי בהם אזרחים ומדענים עוסקים יחדיו בחקירה ובהתמודדות עם סוגיות סביבתיות מקומיות (למשל, תופעת חזירי הבר בחיפה), סוגיות אנושיות ובריאותיות (איכות השינה שלנו, והשפעות סביבתיות עליה), או סוגיות תרבותיות/חברתיות (אמינות החדשות אליהן אנו חשופים). חשוב לציין שלא מדובר בשיתוף פעולה של נבדקים עם מחקר מדעי. מדובר באנשים שמעוניינים להתנדב ולהשקיע מזמנם במחקר שהם רואים כחשוב ו/או מעניין, ולקחת חלק בפעילויות כגון איסוף נתונים (למשל, על ידי שליחת תמונות באמצעות הסלולרי), ניתוחם, ודיון בהשלכותיהם.
בשנים האחרונות החלה לצמוח מודעות לפוטנציאל של השתתפות תלמידים במדע אזרחי כחלק ממסגרת הלימודים הבית-ספרית. בקורס זה נבחן כיצד פריצה של הגבולות המסורתיים בין בית הספר והחברה שפרויקטי מדע אזרחי מאפשרים עשויה לעודד למידה משמעותית במגוון דרכים. נבחן זאת בהקשר לפריצת גבולות בין תלמידים, מורים, מדענים ואזרחים, בין למידה פורמאלית ובלתי פורמאלית, בין אוריינות מדעית ומתמטית, בין סביבות למידה בית ספריות וחוץ בית ספריות, בין מרחבי למידה פיזיים ודיגיטליים, ובין אנשי המעשה החינוכי, חוקרי חינוך, מדענים ומומחים אחרים.
במהלך הקורס נתעמק בספרות המחקרית העוסקת באופן ישיר במדע אזרחי, כמו גם בנושאים הקשורים בפריצת גבולות בית הספר שהמדע האזרחי מאפשר. כמו כן, נתנסה בפרויקטי מדע אזרחי במגוון תחומי תוכן ונפתח פעילויות המתאימות ליישומם במערכת החינוך.
דרישות מוקדמות לקורס: סקרנות, פתיחות מחשבתית, חשיבה ביקורתית ויצירתיות! (אין צורך ברקע מוקדם באף אחד מתחומי התוכן בהם עוסקים פרוייקטי מדע אזרחי).
קורסי בחירה מקוונים במלואם
316.4078 נעורים בעידן הדיגיטלי – שיעור א-סינכרוני
ד"ר אורן גולן
סמסטר א', קורס מקוון, א-סינכרוני
ההתפתחויות המואצות בתחום המחשב, האינטרנט והניו-מדיה השפיעו על ההיבטים הכלכליים, על סגנון החיים ועל היחסים החברתיים בעידן הנוכחי. חדירת האמצעים הטכנולוגיים של 'חברת המידע', ובכללם הרשתות החברתיות (SNS) (כגון: פייסבוק, יוטיוב או אינסטגרם), אפליקציות חברתיות (נוסח הווטסאפ או ה- TikTok), הבלוגים, הפורומים, הטלפונים הסלולאריים ואמצעים אחרים, אומצו על-ידי בני נוער ושולבו באופן אינטגרלי בחיי היומיום שלהם. הטכנולוגיות הדינמיות בעידן הניו-מדיה משפיעות אפוא על יחסי הידידות, הרשתות החברתיות של בני הנעורים, תהליכי הבניית הזהות, דרכי ההצגה העצמית, היחסים הבינדוריים וכיו"ב. שיעור זה דן בהסברים חברתיים אשר בחנו סוגיות אלו. במהלך השיעורים נערוך הכרות עם תרבויות הנעורים והתרבויות הטכנולוגיות המתהוות והשפעותיהן ארוכות הטווח של שינויים אלו: יצירת אֵמון חברתי, מנהיגות, סולידריות, יזמות, יכולות אילתור ותפיסות של צדק.
במהלך הקורס יתבקשו הסטודנטים להכיר גוף ידע משותף-בסיסי באופן פעיל ועקבי, ולפתח כלים לניתוח עם העולמות הייחודיים של היצירה הדיגיטלית. השיעור מתחלקים ליחידות הוראה. כל יחידה יכולה להכיל בקשות שונות מן הסטודנטים ובכללם: חובות קריאה, חובות צפייה (באתרי אינטרנט, קטעי וידאו וכדומה), הגבה לפורום כיתתי וכיו"ב. בסוף היחידה יתבקשו הסטודנטים למלא משימה מסוימת כמו בוחן אלקטרוני, איתור חומרים מהרשת, השתתפות פעילה בפורום כיתתי במוּדל וכדומה. בסוף השיעור תועבר בחינה מסכמת (מבחן בית).
קורסי התוכנית לטכנולוגיות בחינוך שלא ינתנו בשנת תשפ"א
313.4526 למידה ממולטימדיה: תיאוריה, מחקר ועיצוב (מקוון במלואו)
ד"ר שרית ברזלי
סמסטר ב', קורס מקוון, א-סינכרוני
האם למידה מטקסט ותמונה עדיפה על פני למידה מטקסט בלבד? ואם כן, מדוע? האם אנימציות עדיפות על פני תמונות סטטיות? מהו עומס קוגניטיבי? וכיצד אפשר להפחית עומס קוגניטיבי מיותר? שאלות כגון אלו הן שאלות מפתח לכל מי שמבקשים לעצב סביבות למידה שכוללות ייצוגים מסוגים שונים, כגון טקסטים, תמונות, סרטונים ואנימציות. בקורס זה יכירו המשתתפים את היסודות הקוגניטיביים והסוציו-קוגניטיביים של למידה ממולטימדיה, עקרונות לעיצוב מולטימדיה ומודלים לשילוב מולטימדיה בתהליכי למידה. הקורס יאפשר למשתתפים להחשף לדרכים היצירתיות בהן חוקרים למידה מטקסטים, תמונות, אנימציות ואינטראקציות. משתתפי הקורס ילמדו לנתח סביבות מולטימדיה בעזרת עקרונות מבוססי-מחקר ולהכיר מקרוב את האתגרים שבעיצוב מולטימדיה.
313.4569 חינוך בעידן של חדשות כזב ופוסט-אמת
ד"ר שרית ברזלי
סמסטר ב', 12:00-16:00 — סמינריון
העידן האחרון מכונה לעיתים עידן ה"פוסט-אמת". מושג זה נועד לתאר שורה של תופעות כגון הפצה גוברת של מידע שגוי וחדשות כזב, התבססות על רגש ואמונות קודמות על פני שקילה של נתונים וראיות, אובדן אמון במדע ובעיתונות, ופרגמנטציה וקיטוב של דפוסי צריכת מידע. השאלה המרכזית שבה יעסוק הסמינר היא מהו תפקידו של החינוך בעידן ה"פוסט-אמת" והאם וכיצד אפשר לסייע לתלמידים להתמודד עם אתגרי העידן הזה. אנו נכיר מגוון תופעות "פוסט-אמת" ודרכים חינוכיות להתמודדות עימן. המשימה המרכזית של הסמינר היא חקר בצוותים של בעיית "פוסט-אמת" בעזרת מאמרים עדכניים, הצגה של הבעייה, ניתוח ביקורתי של דרכים חינוכיות להתמודדות עם הבעייה, ועיצוב והפעלה של פעילות לימודית (בהיקף קטן) להתמודדות עם הבעייה. הסטודנטים יחקרו בעיות כגון הפצה של מידע שגוי ומטעה ברשת, התפשטות תיאוריות קונספירציה, הכחשת המדע, "תאי הד" ועוד.
בקורס זה אפשר להגיש עבודה סמינריונית, מכל סוג, בתיאום עם המנחה.
313.4549 מרחבי למידה עתידיים
ד"ר יותם הוד
סמסטר א', 12:00-16:00, סמינר פא"פ
טכנולוגיות חדשות לצד חדשנות בחשיבה חינוכית במהלך עשרים עד שלושים השנים האחרונות, הובילו חוקרים ואנשי פרקטיקה לקידום תפיסות בנוגע למרחבים בהם למידה מתרחשת לעבר מרחבים המכונים מרחבי למידה עתידיים Future Learning Spaces (FLS).
בעוד שבעבר כיתות לימוד נתפסו כמכלים בלתי ניתנים לשינוי, המשמשים להעברת ידע, כיום מיקום הכיתות ועיצובן הפיזי נתונים לשינוי ולדיון מתמידים. שינויים אלו מובלים בעיקר על ידי טכנולוגיות וגישות פדגוגיות חדשניות, שמטרתן להכין תלמידים לקחת חלק בחברת הידע. בקורס זה, נבחן היבטים תיאורטים כמו גם היבטים פרקטיים הנוגעים למרחבי למידה עתידיים. נבחן רעיונות כגון עתיד החינוך, תפיסות בנוגע למהותה של למידה, וסוגיות הקשורות למשמעות המושג מרחב. בנוסף, נבחן מספר רב של מרחבי למידה מובילים המיושמים בסביבות שונות.
New technologies alongside innovations in educational thinking over the past 20 to 30 years have led researchers and practitioners to make advances about the spaces where learning takes place, what are considered Future Learning Spaces (FLS). Whereas once classrooms were viewed as immutable containers for the transmission of knowledge, today their physical designs and locations are being constantly re-designed and negotiated, driven in large by innovative technologies and pedagogies designed to prepare students to participate in the knowledge society. In this course, we will examine both the theory and practice of FLSs. We will study ideas such as the future of education, perspectives on learning, and issues related to what space means. We will also examine a large number of cutting-edge learning spaces as they function in applied settings.
313.4566 שותפויות אקדמיה-שדה להטמעת חדשנות בבתי הספר
פרופ' יעל קלי
סמסטר ב', 12:00-16:00
הפער הכאוב בין תיאוריה ופרקטיקה בחינוך מהווה נושא למחקר מאז היווסדו של שדה המחקר החינוכי. השאלה מדוע גישות פדגוגיות מתקדמות, ושימושי טכנולוגיה חדשניים אשר המחקר לגביהם רב וברור אינם מוטמעים במרבית בתי הספר היא לא רק שאלה של תקציב, של גודל כיתה או של בעיות הקשורות בכח אדם.
בקורס זה נתעמק בגישות חדשניות שפותחו בשנים האחרונות להבנה והמשגה של הפער בין תיאוריה ופרקטיקה בחינוך, ולהצעת דרכים לגישורו. במקביל, סטודנטים יבחנו וינתחו נסיונות להטמעת חדשנות במערכות חינוך שהם מכירים (או מתוך דוגמאות ברשת) לאור הגישות הנלמדות, וישתפו את תובנותיהם עם יתר הסטודנטים.
בין השאלות שנשאל:
מדוע קיים כזה פער כה גדול בין המחקר לפרקטיקה החינוכית?
מה נדרש על מנת שפדגוגיות מתקדמות יוטמעו באופן מיטבי בבתי ספר ומהם החסמים לכך?
מהי מהות הידע שצריך מחקר חינוכי לייצר על מנת שניתן יהיה לעשות בו שימוש פרקטי?
כיצד ניתן לערוך מחקרים שמשלבים בין ידע פרקטי וידע תיאורטי בחינוך, ובמה הם שונים מסוגות מחקר אחרות בשדה החינוך?
מה הערך של שילוב בין העולמות של המחקר והעשייה החינוכית, וכיצד ניתן לתמוך בשילוב כזה?
הלמידה תיערך בשני מישורים שישתלבו זה בזה:
במישור אחד נכיר את הספרות המחקרית העוסקת במודלים להטמעת חדשנות חינוכית בבתי ספר, ונבחן כיצד שותפויות בינתחומית של אנשי המעשה החינוכי ואנשי המחקר החינוכי יכולות לקדם הטמעה מיטבית של חדשנות. במישור השני נבחן וננתח הטמעת חדשנות מעולמם של הסטודנטים בקורס, בראי המודלים עליהם נלמד.
313.4562 הטמעת רפורמות חדשניות בבתי הספר — שיעור מקוון במלואו
פרופ' אלונה פורקוש – ברוך
סמסטר ב', קורס מקוון, א-סינכרוני
רפורמות בחינוך הפכו בשנים האחרונות נפוצות יותר ויותר בארץ ובעולם. אלה שאפו ליצור שינוי באופן בו מתנהל בית הספר, בהיבטים שונים: אקדמי, חברתי, ניהולי וכדומה. ההשפעה של תופעה זו של כניסה מאסיבית של רפורמות איננה חד משמעית: מחד גיסא, מדובר במגמות וכיוונים המרעננים את בית הספר, ומאידך גיסא, מדובר בטרנד שמחייב משאבים רבים ואילו התפוקות שלו אינן תמיד ברורות. נשאלת השאלה: האם ובאיזה אופן שינו הרפורמות הללו את פני עולם החינוך בכלל ובתי הספר בפרט?
במסגרת הקורס נבחן את הפוטנציאל של רפורמות בכלל, ובתחום החינוך בפרט, נתייחס לפוטנציאל של הטמעת רפורמות בחינוך, בהיבטים המערכתיים-ממסדיים ובהיבטים הפדגוגיים, וכן בכל הנוגע להיבטים חברתיים ואפקטיביים של ההתנהלות הבית ספרית של מורים ותלמידים. במסגרת השיעור תיבחנה סוגיות שונות הקשורות בהטמעה של רפורמות חינוכיות בבתי ספר, על-ידי מורים ותלמידים, וכן מודלים שונים של הטמעת רפורמות הקשורים ספציפית לטכנולוגיות מידע ותקשורת.
313.4518 רשתות חברתיות ושילובן בחינוך — שיעור א-סינכרוני
פרופ' אלונה פורקוש – ברוך
סמסטר ב', קורס א-סינכרוני
רשתות חברתיות מקוונות (Social Network Sites – SNS) שינו בשנים האחרונות את האופן בו אנשים מתקשרים זה עם זה. ההשפעה של תופעה זו על עולם השיווק והפרסום היא משמעותית. כמו כן, לשימוש ברשתות החברתיות השפעה על ניצול שעות הפנאי. נשאלת השאלה: האם ובאיזה אופן שינו הרשתות החברתיות את פני עולם החינוך?
במסגרת הקורס נבחן את הפוטנציאל של השימוש ברשתות חברתיות בכלל, ובתחום החינוך בפרט, נתייחס לפוטנציאל של הרשתות החברתיות בחינוך, בהיבטים המערכתיים-ממסדיים ובהיבטים הפדגוגיים, וכן בכל הנוגע להיבטים חברתיים ואפקטיביים של ההתנהלות הבית ספרית של מורים ותלמידים. במסגרת השיעור תיבחנה סוגיות אתיות הקשורות בשימוש ברשתות חברתיות על-ידי מורים ותלמידים, וכן מודלים לשימוש מיטבי במאפיינים הייחודיים של רשתות חברתיות בחינוך.
317.4048 - פיתוח חשיבה סטטיסטית בקהילות למידה
פרופ' דני בן-צבי
סמסטר א', 12:15-15:45, סמינר
- באישור ראש התוכנית
קורס זה מאפשר ללומדות וללומדים לבחון סוגיות של למידה כיצירה שיתופית של ידע בקהילות מוגברות טכנולוגיה. הלומדים יהיו שותפים בקהילת למידה הבונה ידע על למידה, הוראה ומחקר של שיקולי דעת סטטיסטיים (statistical reasoning): כיצד מסיקים מסקנות מבוססות נתונים? איך מקבלים החלטות בתנאי אי-וודאות? נתמודד עם שאלות משני סוגים:
הסוג הראשון – שאלות על חשיבה סטטיסטית, למשל: מה הם שיקולי דעת סטטיסטיים, מה מאפיין אותם, ובמה הם נבדלים משיקולי דעת מתמטיים? כיצד מתפתחת חשיבה סטטיסטית? כיצד חוקרים התפתחות של שיקולי דעת סטטיסטיים?
הסוג השני – שאלות הקשורות לתהליכי למידה שיתופיים בקהילת למידה, למשל: מהי קהילת למידה? מה מייחד את תהליכי הלמידה וההוראה בקהילה מוגברת-טכנולוגיה? כיצד היא עשויה לתרום להבנה של תחומי דעת מורכבים, כגון סטטיסטיקה?
ההערכה של הידע האישי והשיתופי תתבצע באמצעות הערכה עצמית, הערכת עמיתים והערכת המרצים. ניתן לסיים את הקורס בעבודת גמר או בעבודה סמינריונית. דרוש ידע בסיסי בלבד בסטטיסטיקה
317.4086 העולמות המופלאים של מידול סטטיסטי
פרופ' דני בן-צבי
סמסטר ב', 12:00-16:00, סמינר
הקורס העולמות המופלאים של מידול סטטיסטי מאפשר ללומדות וללומדים לבחון סוגיות של למידה כיצירה שיתופית של ידע בקהילה מוגברת טכנולוגיה. במהלך הקורס נתמודד עם שאלות הקשורות לתהליכי למידה אישיים ושיתופיים בקהילת למידה. שאלות אלו יאפשרו ויעודדו את הלמידה בהקשר התוכני: מודלים ומידול סטטסיטיים. ניתן לדמות את תהליך המידול כפעילות אנושית ומדעית המתייחסת לעולמות תוכן שונים (למשל, מתמטיקה, סטטיסטיקה, ביולוגיה וכדומה). משמעות המודל והתהליכים הכרוכים במידול בכל תחום תוכן עשויים להיות שונים, ובפרט בהקשר של מודל סטטיסטי בלתי פורמלי. בקורס נבחין תחילה בין הרעיונות של מודלים ומידול בתחומי התוכן השונים. נתמקד במודל הסטטיסטי ונבדוק מהו תפקיד המידול הסטטיסטי הבלתי פורמלי כמגשר בין עולמות הנתונים, ההסתברות וההקשר. נעסוק במודלים ומידול סטטיסטים הן כרעיון גדול והן כגישה פדגוגית הוליסטית לחשיבה עם רעיונות סטטיסטיים שונים.
נכיר פדגוגיות וכלים טכנולוגיים חדשניים ליצירת מודלים, סימולציות, ייצוגים גרפיים ועוד המעודדים מעורבות בתהליכי מידול, והעמקה ברעיונות סטטיסטיים שונים. בנוסף, נבדוק מהם המאפיינים של סביבות למידה מוגברות טכנולוגיה המעורבות בחשיבה עם מידול ובמודלים בלתי פורמליים.
ההערכה של הידע האישי והשיתופי תתבצע באמצעות הערכה עצמית, הערכת עמיתים והערכת המרצים. ניתן לסיים את הקורס בעבודת גמר או בעבודה סמינריונית. דרוש ידע בסיסי בלבד בסטטיסטיקה.
313.4033 למידה ניידת
ד"ר רותי אלדג'ם
שו"ת מקוון במלואו
בעשור האחרון אנו עדים לחדירה המאסיבית של הטכנולוגיות הניידות אל כל תחום בחיינו. המכשיר הנייד, אשר שימש במקור כאמצעי לתקשורת קולית בלבד, הפך לכלי טכנולוגי רב עצמה אשר מציע מגוון רחב של תכונות וכלים וטומן בחובו פוטנציאל רב ללומד בעידן הידע.
בנוסף, השימוש בנייד בחלק כה נרחב מהפעילויות היום יומיות, מוביל לתפיסתו כמעין "הרחבה" של העצמי ואף לתלות בו. נושא זה מעלה שאלות רבות אודות משמעות ואופי הלמידה בחיינו ומציב אתגרים חדשים ללומד.
בקורס נעמוד על הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות הניידות לתמיכה בתהליכי למידה וחשיבה. נסקור מגמות מרכזיות ותאוריות בולטות בתחום הלמידה הניידת (Mobile/Ubiquitous Learning), נחקור כלים ויישומונים (Applications/Apps) המשמשים לתמיכה בתהליכי למידה ואף נדון ביתרונותיו ובחסרונותיו של המכשיר הנייד ללמידה בסביבות לימוד פורמליות ולא-פורמליות, תוך שימת דגש על בחינה ביקורתית של למידה יומיומית ומתמשכת, לאורך החיים (Life Long Learning).
313.4566 גישות חדשניות לגישור מחקר ופרקטיקה במדעי הלמידה
פרופ' יעל קלי
סמסטר ב', 12:00-14:00 — קורס היברידי
הפער הכאוב בין תיאוריה ופרקטיקה בחינוך מהווה נושא למחקר מאז היווסדו של שדה המחקר החינוכי. בקורס זה נתעמק בגישות חדשניות שפותחו בשנים האחרונות במדעי הלמידה להמשגת הפער בין תיאוריה ופרקטיקה ולהצעת דרכים לגישורו. במקביל, סטודנטים יבחנו וינתחו את העשייה הפרקטית שלהם לאור הגישות הנלמדות, וישתפו את תובנותיהם עם יתר הסטודנטים.
בין השאלות שנשאל:
- מהי מהות הידע שצריך מחקר חינוכי לייצר על מנת שניתן יהיה לעשות בו שימוש פרקטי?
- כיצד ניתן לערוך מחקרים מעין אלו ובמה הם שונים מסוגות מחקר אחרות בשדה החינוך?
- מה הערך של שילוב בין העולמות של המחקר והעשייה, וכיצד ניתן לתמוך בשילוב כזה?
מהלך הלמידה יחולק לשני חלקים עיקריים:
החלק ראשון יעסוק במהות הידע הנדרש לצורך גישור מחקר ופרקטיקה בשדה החינוך, ובסוגות מחקריות שפותחו בשנים האחרונות לצורך כך. הקריאה תכלול מאמרים בנוגע לסוג ידע הנקרא "ידע עקרוני-מעשי": (Principled Practical Knowledge – PPK), מחקר עיצוב (Design-Based Research-DBR) ומחקר יישום עיצוב (Design-Based Implementation Research -DBIR).
החלק השני יעסוק בסוגיות הכרוכות בשותפות בין חוקרי חינוך ואנשי המעשה החינוכי. הקריאה תכלול מאמרים בנוגע לפריצת גבולות בין קהילות מחקר ופרקטיקה (Boundary Crossing), מחקרי שותפויות (Research Practice Partnerships – RPP), ומחקרי שותפויות סביב עיצוב סביבות למידה מוגברות טכנולוגיה.
הקורס יתקיים בקהילת למידה מוגברת טכנולוגיה. ההשתתפות כוללת: קריאה פעילה של מאמר אחד מדי שבוע (הוספת הערות ושאלות, השתתפות אקטיבית בדיון מקוון), תרומה לפעילות ולדיון בכיתה, הובלת קריאה ודיון בשני מאמרים במהלך הסמסטר (בזוג), ניתוח והצגה של כל סטודנט את מקומו בין העולמות של תיאוריה ופרקטיקה, והגשת עבודה מסכמת בסיום הסמסטר. הציון הסופי יהיה מורכב מהערכה עצמית (50%) ומהערכת המנחים (50%).
הקורס מיועד בעיקר לתלמידים מתקדמים (שנה ב' ומעלה ודוקטורנטים) מהתוכנית לטכנולוגיות בחינוך.
313.4610 למידה על מערכות מורכבות
פרופ' שרונה ט. לוי
סמסטר א', 12:00-16:00, סמינר מקוון במלואו
כיצד מתפשטת שמועה? מדוע ציפורים עפות במטס מסודר? כיצד העדפה קלה למוצר מסוים, גם אם אינו הטוב ביותר, עשויה לגרום להשתלטותו על השוק? בחיינו היומיומיים, אנו מתנסים במערכות מורכבות רבות ושונות: קהילות חברתיות וסביבות אקולוגיות הן אך דוגמאות בודדות. בשנים האחרונות, מתפתחת גישה רב-תחומית לחשיבה והבנה של מערכות מורכבות שונות בעולמנו “תורת המורכבות” (complexity science). גישה זו חוצה תחומי דעת ומאגדת בתוכה מדענים מתחומים רבים, כגון: כלכלה, מדעי המחשב, סוציולוגיה, פיסיקה, אמנות, הנדסה, מנהל, פסיכולוגיה ומתמטיקה. בתחום זה, החוקרים מנסים להבין (1) כיצד מרכיבים או חלקים של מערכת מאפשרים את צמיחתה של התנהגות קולקטיבית מובחנת; לדוגמה, מערכת חברתית בנויה (בחלקה) מבני אדם, מערכת מזג-האוויר מורכבת מזרמי אוויר; ואת (2) יחסי הגומלין בין מערכת לבין סביבתה. תחום זה מתמקד בשאלות על חלקים, שלמים ומערכות יחסים. קורס זה משלב את מכלול הנושאים שתוארו: מבוא לתורת המורכבות, בו יילמדו מושגי היסוד בתחום; חשיבה על מערכות מורכבות, כפי שהיא נחקרת בגישות שונות; ולמידה על מערכות מורכבות באמצעות כלים ויישומים שונים. חלק מהערכת הקורס, המשתתפים יכינו כתיבה באתר שיתופי, המתעמקת באחד מן הנושאים הנלמדים, וילמדו אותו לשאר חברי הקורס. יש אפשרות לקיים סמינריון במסגרת הקורס
313.4049 מחקר עיצוב חלק א': עיצוב ופיתוח משחק ומשחוק
ד"ר שרית ברזלי
סמסטר ב', 8:00-12:00
קורס זה יקנה לסטודנטים בשנה א' כלים לעיצוב, פיתוח, והכנה לקראת הפעלה של סביבת למידה מתוקשבת. חלקו הראשון של הקורס יוקדש לעיצוב סביבת הלמידה ויכלול ניתוח האתגר הפדגוגי, בחינת פתרונות קוריקולריים קיימים, ויצירת שלד של סביבת הלמידה. בחלקו השני של הקורס יפתחו סטודנטים את סביבת הלמידה תוך התמודדות עם מגבלותיה ויתרונותיה של הסביבה המתוקשבת איתה יעבדו וכן יתנסו בכתיבת מסמכי איפיון.
קורס זה יתמקד בעיצוב סביבות למידה המשלבות משחק ומישחוק.
313.4572\313.4532 סמינר קריאה מתקדם בלמידה ממקורות מידע מקוונים חלקים א' וב'
ד"ר שרית ברזלי
חלק א', סמסטר א', סמינר מקוון במלואו (2 נ"ז)
חלק ב', סמסטר ב', סמינר מקוון במלואו (2 נ"ז)
הסמינר מיועד לתלמידי מחקר (תזה, דוקטורט, או פוסט-דוקטורט).
תלמידי תואר שני שנה ב' המעוניינים להשתתף בסמינר מוזמנים לפנות למרצה ולנמק את בקשתם.
הסמינר ישלב למידה סינכרונית וא-סינכרונית. המפגשים הסינכרוניים יתקיימו אחת לשבועיים בימי ד' בשעות 16:00-18:00 בימים שבהם לא מתקיים סמינר התוכנית, אלא אם כן המשתתפים יבחרו במועד אחד.
האינטרנט הוא משאב מידע בלתי נדלה ללמידה בשנות בית הספר ולאורך החיים. המידע באינטרנט עצום, מגוון, ומתעדכן במהירות אדירה. אולם, אופיו של המידע המקוון מעמיד אתגרים רבים בפני מי שמבקשים לעשות בו שימוש מושכל: התמודדות עם ריבוי מקורות מידע, הבנה ופרשנות של סוגים שונים של מקורות מידע ושל נקודות מבט מרובות, התמודדות עם מידע שגוי או מטעה, ועוד. בסמינר מתקדם זה נקרא ביחד ספרות מחקרית עדכנית הבוחנת את יכולתם של לומדים להתמודד עם מקורות מידע מרובים ומגוונים ודרכים לקידום וטיפוח יכולת זו. המאמרים שנקרא יעסקו באתגרים של קריאה דיגיטלית ובתהליכי איתור, הבנה, הערכה ומיזוג של מקורות מידע מקוונים כולל אתרי אינטרנט, סרטוני יוטיוב, ומדיה חברתיים. בנוסף, נקרא מאמרים הבוחנים כיצד תופסים לומדים את טיבו של הידע המקוון וכיצד תפיסות אלו באות לידי ביטוי בתהליכי החשיבה והלמידה שלהם. רשימת הקריאה הסופית תגובש ביחד עם המשתתפים לאור תחומי העניין שלהם.
מטרה נוספת של הסמינר היא לטפח מיומנויות קריאה ביקורתית של מאמרים אמפיריים ותאורטיים בשפה האנגלית וכן לטפח מיומנויות כתיבה אקדמית, בדגש על כתיבה של סקר ספרות מדעית. דרישות הסמינר כוללות קריאה שוטפת של מאמרים באנגלית, השתתפות בדיונים סינכרוניים וא-סינכרוניים, כתיבה של סקר ספרות מדעית בנושאי הסמינר, ומתן משובים לתוצרי המשתתפים.
ניתן להגיש בקורס השנתי עבודה סמינריונית.