קורסי המגמה לטכנולוגיות בחינוך לשנת תשע"ט — סמסטר א'

313.4500 - למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה: סוגיות וגישות

פרופ' דני בן-צבי וחן יערי

סמסטר א', 8:30-11:45

מהי למידה? מי אני כלומד/ת? מהי קהילת למידה? מה עשוי להיות חלקן של טכנולוגיות חינוכיות בלמידה? אלה רק חלק מהשאלות המסקרנות, אשר נעסוק בהן בקורס זה.

המטרה העיקרית של קורס זה היא לדון ביסודות מדעי הלמידה (the learning sciences) ויישומם בעיצוב ובמחקר של סביבות למידה מוגברות טכנולוגיה, וכן לתרום להשתלבות בקהילת המגמה לטכנולוגיות בחינוך. השיעור ממזג עיון תיאורטי ומעשי במדעי הלמידה תוך התנסות אישית וקבוצתית אינטנסיבית בקהילת למידה המבוססת על שיח דיאלוגי בגישה הומניסטית. חברי הקהילה יתנסו במגוון פעילויות:

  • קריאה ביקורתית של טקסטים מכוננים במדעי הלמידה ודיון בהם בעל פה ובכתב.
  • השתתפות פעילה בחיי הקהילה, כגון, לקיחת חלק בדיאלוג רפלקטיבי מתמשך בכיתה ובבית, תרומה להבנה ולעריכה שיתופית של תכנים, הצגה של תוצרים, ועבודת צוות יצירתית.
  • כתיבה רצופה של יומן אישי רפלקטיבי מעמיק, ומתן משוב לעמיתים בקהילה.
  • שיפור יכולת החשיבה והכתיבה האקדמית באמצעות חיבור של "מאמר הסמכה" – סקירת ספרות מצומצמת, ודיון על שאלת יסוד הנבחרת מתוך נושאי הקורס.

הקורס מתנהל בסביבת למידה מבוססת טכנולוגיית ויקי. נדרשת מן המשתתפים השקעה רבה בכיתה ובבית בבניית ידע אישי וקבוצתי, בבחינה עצמית רפלקטיבית, ובהשתתפות ולקיחת אחריות בבניית הקהילה. ההערכה בקורס מבוססת על השתתפות פעילה בקורס וכתיבת מאמר הסמכה בסופו.
הקורס הוא קורס חובה לתלמידי תואר שני במגמה לטכנולוגיות בחינוך, ופתוח (בתיאום מראש) גם לתלמידי תואר שלישי.

313.4050 מחקר עיצוב – חלק א': עיצוב ופיתוח סביבות למידה

פרופ' יעל קלי

סמסטר ב', 8:00-12:00

קורס זה יקנה לסטודנטים בשנה א' כלים לעיצוב, פיתוח, והכנה לקראת הפעלה של סביבת למידה מתוקשבת. חלקו הראשון של הקורס יוקדש לעיצוב סביבת הלמידה ויכלול ניתוח האתגר הפדגוגי, בחינת פתרונות קוריקולריים קיימים, ויצירת שלד של סביבת הלמידה. בחלקו השני של הקורס יפתחו סטודנטים את סביבת הלמידה תוך התמודדות עם מגבלותיה ויתרונותיה של הסביבה המתוקשבת איתה יעבדו וכן יתנסו בכתיבת מסמכי איפיון.

313.4051 מחקר עיצוב חלק ב' — יישום

ד"ר אורנית שגיא

סמסטר א', 8:00-10:00

קורס זה ילווה סטודנטים ויתמוך בהם במהלך הפעלת הסביבה הלימודית המתוקשבת אותה פיתחו בחלק א' של פרויקט הגמר, ויקנה להם כלים לאיסוף נתונים להערכת הלמידה. במהלך הקורס יציגו סטודנטים אתגרים ולבטים הכרוכים בהפעלה, וידונו באפשרויות לפתירתם. סטודנטים ילמדו כיצד לבנות מערך לאיסוף נתונים לקראת הערכת סביבת הלמידה בשלב ג' של פרויקט הגמר.

313.4032 מחקר עיצוב חלק ג' — הערכה וכתיבה

ד"ר אורנית שגיא

סמסטר ב', 8:00-10:00

קורס זה ילווה סטודנטים במהלך עיבוד, ניתוח והסקת מסקנות מהנתונים שנאספו בחלק ב' של פרוייקט הגמר, ויקנה להם כלים לכתיבת דו"ח מדעי המסכם את תהליך פרוייקט הגמר כולו: עיצוב, פיתוח, הפעלה, איסוף הנתונים, והערכת סביבת הלמידה.

313.4053 סוציולוגיה של הניו מדיה (חלקים א' וב')

ד"ר אורן גולן

סמסטר א' וב'

סמינר זה דן בהשפעות המדיה החדשה (New Media), ובראשם השפעת האינטרנט, על ההסדרים, הקהילות והיחסים החברתיים שבין בני אדם בעידן המידע. במהלך הקורס נבחן האם אמצעי המדיה החדשים מהווים בעיקר כלים חדישים בהעברת מידע חינוכי, חברתי ותרבותי, או שמא יש כאן משום שינוי עומק ב'כללי המשחק' המגדירים מחדש את שחקני המפתח החברתיים, התרבותיים, המוסדיים, והתכנים המועברים. במהלך הסמינר נסקור סוגיות מפתח ביחסי החברה-ניו-מדיה (פוליטיקה, חינוך, דת, הבדלים בין-דוריים, קהילות, סטייה). הסמינר יכלול חשיפה משותפת לחומרים ראשוניים (התבוננות בבלוגים, טוקבקים, קבוצות ווטסאפ פייסבוק, פורומים, סרטוני יוטיוב), קריאת טקסטים משותפת, הרצאות פרונטליות, דיונים כיתתיים ופיתוח עבודות אישיות. בהתאם לדרישות מסלול לימודיהם, יוכלו הסטודנטים לבחור בין שני מסלולים: הראשונה כוללת עריכת עבודה סמינריונית-אמפירית מלאה בקורס, ואילו השניה כוללת הגשת הצעה להצעת מחקר (ללא ניתוח סופי של החומרים) על פי הנחיות המרצה.

313.4566 גישות חדשניות לגישור מחקר ופרקטיקה במדעי הלמידה

פרופ' יעל קלי

סמסטר א', 10:00-12:00 — קורס היברידי

הפער הכאוב בין תיאוריה ופרקטיקה בחינוך מהווה נושא למחקר מאז היווסדו של שדה המחקר החינוכי. בקורס זה נתעמק בגישות חדשניות שפותחו בשנים האחרונות במדעי הלמידה להמשגת הפער בין תיאוריה ופרקטיקה ולהצעת דרכים לגישורו. במקביל, סטודנטים יבחנו וינתחו את העשייה הפרקטית שלהם לאור הגישות הנלמדות, וישתפו את תובנותיהם עם יתר הסטודנטים.

בין השאלות שנשאל:

  • מהי מהות הידע שצריך מחקר חינוכי לייצר על מנת שניתן יהיה לעשות בו שימוש פרקטי?
  • כיצד ניתן לערוך מחקרים מעין אלו ובמה הם שונים מסוגות מחקר אחרות בשדה החינוך?
  • מה הערך של שילוב בין העולמות של המחקר והעשייה, וכיצד ניתן לתמוך בשילוב כזה?

מהלך הלמידה יחולק לשני חלקים עיקריים:

החלק ראשון יעסוק במהות הידע הנדרש לצורך גישור מחקר ופרקטיקה בשדה החינוך, ובסוגות מחקריות שפותחו בשנים האחרונות לצורך כך. הקריאה תכלול מאמרים בנוגע לסוג ידע הנקרא "ידע עקרוני-מעשי":  (Principled Practical Knowledge – PPK), מחקר עיצוב (Design-Based Research-DBR) ומחקר יישום עיצוב (Design-Based Implementation Research -DBIR).

החלק השני יעסוק בסוגיות הכרוכות בשותפות בין חוקרי חינוך ואנשי המעשה החינוכי. הקריאה תכלול מאמרים בנוגע לפריצת גבולות בין קהילות מחקר ופרקטיקה (Boundary Crossing), מחקרי שותפויות (Research Practice Partnerships – RPP), ומחקרי שותפויות סביב עיצוב סביבות למידה מוגברות טכנולוגיה.

הקורס יתקיים בקהילת למידה מוגברת טכנולוגיה. ההשתתפות כוללת: קריאה פעילה של מאמר אחד מדי שבוע (הוספת הערות ושאלות, השתתפות אקטיבית בדיון מקוון), תרומה לפעילות ולדיון בכיתה, הובלת קריאה ודיון בשני מאמרים במהלך הסמסטר (בזוג), ניתוח והצגה של כל סטודנט את מקומו בין העולמות של תיאוריה ופרקטיקה, והגשת עבודה מסכמת בסיום הסמסטר. הציון הסופי יהיה מורכב מהערכה עצמית (50%) ומהערכת המנחים (50%).

הקורס מיועד בעיקר לתלמידים מתקדמים (שנה ב' ומעלה ודוקטורנטים) מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך.

313.4524 מבוא למשחקים דיגיטליים ולמידה

ד"ר שרית ברזלי

סמסטר א', 12:00-16:00, סמינר פא"פ

חדירתם הרחבה של משחקי מחשב לשעות הפנאי ולתרבות הפופולרית מעלה שאלות רבות לגבי הערך החינוכי והפוטנציאל הלימודי של משחקי מחשב. קורס זה ישלב בין הכרות עם תאוריות ומחקרים העוסקים בלמידה ממשחק לבין התנסויות מעשיות במשחק ובעיצוב משחקים לימודיים. השאלות המרכזיות בהן יעסוק הקורס הן כיצד מתרחשת למידה ממשחק וכיצד אפשר לשלב משחקי מחשב בהוראה. נפתח בהתבוננות במשחקי וידאו ונבחן כיצד מתרחשת למידה במהלכם. לאחר מכן נפנה למשחקי מחשב לימודיים ונשאל האם הם אכן מצליחים לשלב בין חוויית משחק לבין למידה משמעותית. לבסוף, נחזור לעולם בית הספר ונכיר גישות לשילוב משחקי מחשב בתכנית הלימודים, מאימוץ משחקי מדף ועד מישחוק הלמידה. ההכרות עם ההבטים התאורטים של למידה ממשחק תלווה בהתנסות מעשית: הקורס יאפשר למשתתפים להכיר משחקי מחשב לימודיים, לנתח את הרכיבים של חוויית המשחק, ללמוד עקרונות ומודלים לעיצוב משחק ולהתנסות בעיצוב משחקים לימודיים.

קורס זה הוא קורס ממושחק בו המשימות האישיות נתונות לבחירת המשתתפים. המטלות המוצעות לבחירה  כוללות קריאת מאמרים, כתיבת תגובות למאמרים, כתיבת יומן משחק, כתיבת ביקורת משחק, אפיון ופיתוח משחק מחשב לימודי בצוותים וניתוח האיפשורים הפדגוגיים של סוגת משחק. שיטת ההערכה, המבוססת על צבירה של נקודות ניסיון ומיומנות לאורך הקורס, מאפשרת למשתתפים להתנסות בלמידה ממושחקת הלכה למעשה.

313.4610 למידה על מערכות מורכבות

ד"ר שרונה ט. לוי  ופרופ' חגית הל-אור

סמסטר א', 12:00-16:00, סמינר פא"פ

סמסטר א', 12:00-16:00

כיצד מתפשטת שמועה?  מדוע ציפורים עפות במטס מסודר?  כיצד העדפה קלה למוצר מסוים, גם אם אינו הטוב ביותר, עשויה לגרום להשתלטותו על השוק?  בחיינו היומיומיים, אנו מתנסים במערכות מורכבות רבות ושונות: קהילות חברתיות וסביבות אקולוגיות הן אך דוגמאות בודדות.  בשנים האחרונות, מתפתחת גישה רב-תחומית לחשיבה והבנה של מערכות מורכבות שונות בעולמנו “תורת המורכבות” (complexity science).  גישה זו חוצה תחומי דעת ומאגדת בתוכה מדענים מתחומים רבים, כגון: כלכלה, מדעי המחשב, סוציולוגיה, פיסיקה, אמנות, הנדסה, מנהל, פסיכולוגיה ומתמטיקה.  בתחום זה, החוקרים מנסים להבין (1) כיצד מרכיבים או חלקים של מערכת מאפשרים את צמיחתה של התנהגות קולקטיבית מובחנת; לדוגמה, מערכת חברתית בנויה (בחלקה) מבני אדם, מערכת מזג-האוויר מורכבת מזרמי אוויר; ואת (2) יחסי הגומלין בין מערכת לבין סביבתה. תחום זה מתמקד בשאלות על חלקים, שלמים ומערכות יחסים.  קורס זה משלב את מכלול הנושאים שתוארו: מבוא לתורת המורכבות, בו יילמדו מושגי היסוד בתחום; חשיבה על מערכות מורכבות, כפי שהיא נחקרת בגישות שונות; ולמידה על מערכות מורכבות באמצעות כלים ויישומים שונים. חלק מהערכת הקורס, המשתתפים יכינו כתיבה באתר שיתופי, המתעמקת באחד מן הנושאים הנלמדים, וילמדו אותו לשאר חברי הקורס. יש אפשרות לקיים סמינריון במסגרת הקורס.

313.4561 מדע אזרחי בבית הספר: פריצת גבולות בין בית הספר והחברה

פרופ' יעל קלי

סמסטר א', 12:00-16:00, סמינר פא"פ

מדע אזרחי (Citizen Science), המשלב אזרחים בביצוע מחקר מדעי בנושאים ובתחומים מגוונים מעולם המדע, מהווה התפתחות חדשה בנוף המדע המודרני. מיזמי מדע אזרחי מכוונים לכלל הציבור, ובהם מתנדבים מרחבי העולם משתתפים בפעילויות כמו ניטור תופעות אקלימיות, איכות מים, ניתוח מסמכים היסטוריים, תפוצת ציפורים וגילוי כוכבי לכת וגלקסיות חדשות. הרעיון בבסיס המחקר והעשייה הוא כי המדע אינו נחלתם של יחידי סגולה, אלא נגיש לכלל הציבור.

יתרונם של מחקרי מדע אזרחי הוא בתרומתם הן למדע והן לאזרחים. המדענים זוכים לעזרה באיסוף נתונים או בניתוחם –  תרומה מהותית, במיוחד כאשר מדובר במחקר סביבתי הדורש איסוף כמויות גדולות של נתוני שדה, משטח גאוגרפי נרחב. האזרחים זוכים להשתתף באופן פעיל במחקר, לתרום למדע, ללמוד נושאים חדשים ולהצטרף למעגל חברתי של העוסקים במדע. התפתחויות טכנולוגיות חדשות, ובייחוד האינטרנט, תרמו רבות ליכולת איסוף נתונים ועיבודם על ידי הציבור הרחב. לטכנולוגיות ניידות חדשניות, כגון טלפונים חכמים, טאבלטים עם חיישנים יש יתרונות במיזמים מסוג זה, שכן הן מאפשרות איסוף והזנה של נתונים בזמן אמת ובכל מקום.

בקורס זה נבחן כיצד פריצה של הגבולות המסורתיים בין בית הספר והחברה שפרוייקטי מדע אזרחי מאפשרים עשויה לעודד למידה משמעותית. נבחן זאת בהקשר לפריצת גבולות בין תלמידים, מורים, מדענים ואזרחים, בין למידה פורמאלית ובלתי פורמאלית, בין אוריינות מדעית ומתמטית, בין סביבות למידה בית ספריות וחוץ בית ספריות, בין מרחבי למידה פיזיים ודיגיטאליים, ובין עובדי הוראה וחוקרי חינוך.

במהלך הקורס נתעמק בספרות המחקרית העוסקת באופן ישיר במדע אזרחי, כמו גם בנושאים הקשורים בפריצת הגבולות שהמדע האזרחי מאפשר. כמו כן, נתנסה בפרוייקטי מדע אזרחי ונפתח פעילויות המתאימות ליישומם במערכת החינוך.

313.4518 רשתות חברתיות ושילובן בחינוך — שיעור מקוון במלואו

ד"ר אלונה פורקוש – ברוך

סמסטר א', קורס מקוון

רשתות חברתיות מקוונות (Social Network Sites – SNS) שינו בשנים האחרונות את האופן בו אנשים מתקשרים זה עם זה. ההשפעה של תופעה זו על עולם השיווק והפרסום היא משמעותית. כמו כן, לשימוש ברשתות החברתיות השפעה על ניצול שעות הפנאי. נשאלת השאלה: האם ובאיזה אופן שינו הרשתות החברתיות את פני עולם החינוך?

במסגרת הקורס נבחן את הפוטנציאל של השימוש ברשתות חברתיות בכלל, ובתחום החינוך בפרט, נתייחס לפוטנציאל של הרשתות החברתיות בחינוך, בהיבטים המערכתיים-ממסדיים ובהיבטים הפדגוגיים, וכן בכל הנוגע להיבטים חברתיים ואפקטיביים של ההתנהלות הבית ספרית של מורים ותלמידים. במסגרת השיעור תיבחנה סוגיות אתיות הקשורות בשימוש ברשתות חברתיות על-ידי מורים ותלמידים, וכן מודלים לשימוש מיטבי במאפיינים הייחודיים של רשתות חברתיות בחינוך.

316.4078 נעורים בעידן הדיגיטלי – שיעור מקוון במלואו

ד"ר אורן גולן

סמסטר א', מקוון במלואו

ההתפתחויות המואצות בתחום המחשב, האינטרנט והניומדיה השפיעו על ההיבטים הכלכליים, על סגנון החיים ועל היחסים החברתיים בעידן הנוכחי. חדירת האמצעים הטכנולוגיים של 'חברת המידע', ובכללם הרשתות החברתיות (SNS) (כגון: פייסבוק, יוטיוב או אינסטגרם), אפליקציות חברתיות (נוסח הווטסאפ או הסנאפצ'ט), הבלוגים, הפורומים, הטלפונים הסלולאריים ואמצעים אחרים, אומצו על-ידי בני נוער ושולבו באופן אינטגרלי בחיי היומיום שלהם. הטכנולוגיות הדינמיות בעידן הניומדיה משפיעות אפוא על יחסי הידידות, הרשתות החברתיות של בני הנעורים, תהליכי הבניית הזהות, דרכי ההצגה העצמית, היחסים הבינדוריים וכיו"ב. שיעור זה דן בהסברים חברתיים אשר בחנו סוגיות אלו. במהלך השיעורים נערוך הכרות עם תרבויות הנעורים והתרבויות הטכנולוגיות המתהוות והשפעותיהן ארוכות הטווח של שינויים אלו: יצירת אֵמון חברתי, מנהיגות, סולידריות, יזמות, יכולות אילתור ותפישות של צדק.

במהלך הקורס יתבקשו הסטודנטים להכיר גוף ידע משותף-בסיסי באופן פעיל ועקבי, ולפתח כלים לניתוח עם העולמות הייחודיים של היצירה הדיגיטלית. השיעור מתחלקים ליחידות הוראה. כל יחידה יכולה להכיל בקשות שונות מן הסטודנטים ובכללם: חובות קריאה, חובות צפייה (באתרי אינטרנט, קטעי וידאו וכדומה), הגבה לפורום כיתתי וכיו"ב. בסוף היחידה יתבקשו הסטודנטים למלא משימה מסוימת כמו בוחן אלקטרוני, איתור חומרים מהרשת, השתתפות פעילה בפורום כיתתי במוּדל וכדומה. בסוף השיעור תועבר בחינה מסכמת (מבחן בית).

313.4530 איך אתם יודעים? חשיבה אפיסטמית ולמידה בעידן המידע

ד"ר שרית ברזלי

סמסטר ב', 12:00-16:00 — סמינריון

העידן האחרון מכונה לעיתים בתקשורת עידן ה"פוסט-אמת". מושג זה ודומיו משקפים מודעות הולכת וגוברת לכך שכללי המשחק בחברת המידע משתנים במהירות ומאתגרים הנחות יסוד לגבי דרכי היצירה וההפצה של ידע. בעידן זה, שאלות כגון, מה אמיתי? והאם וכיצד אפשר לדעת זאת? אינן רק עניין לפילוסופים, אלא גם למי שמבקשים לטפח לומדים שידעו להתמודד באופן ביקורתי ואחראי עם אתגרי חברת המידע. בקורס זה נכיר שדה מחקר מרתק הבוחן את הדרכים בהן לומדים ומורים חושבים על נושאים כגון ידע, אמת והצדקה (קרי חשיבה אפיסטמית). אנו נכיר את התיאוריות המרכזיות בשדה המחקר ואת האופנים בהם חשיבה אפיסטמית של לומדים באה לידי ביטוי בתהליכי למידה, בדגש על למידה בסביבות עתירות מידע. חציו השני של הקורס יוקדש להיכרות עם גישות ומודלים לטיפוח חשיבה אפיסטמית של לומדים. משתתפי הקורס יתנסו בלמידה והוראה שנועדה לטפח חשיבה אפיסטמית וילמדו לנתח ולהעריך את החשיבה האפיסטמית של לומדים. דרישות הקורס כוללות קריאה ודיון במאמרים והתנסות בלמידה ובהוראה אפיסטמית. המשימה המסכמת של הקורס תדרוש תכנון של פעילות הוראה אפיסטמית (בהיקף קטן), הפעלת הפעילות וניתוח ההפעלה.

313.4542 פיתוח אוריינות חישובית

ד”ר שרונה ט. לוי ופרופ' חגית הל-אור   

סמסטר ב', 12:00-16:00

אוריינות חישובית (computational thinking – CT) הופכת  בהדרגה למיומנות בסיס מבין היכולות האנליטיות וההבנתיות של ילדים ומבוגרים. התחום טרם זכה להגדרה מוסכמת ואף חוקרים והוגים עדיין מתקשים להגדיר את סוג החשיבה הזה, להעריך, לחקור ו"לראות" אותו בפעולה.  אוריינות חישובית עוסקת בפתרון בעיות, עיצוב מערכות והבנה של ההתנהגות האנושית תוך שימוש במושגים של מדעי המחשב. דוגמאות למושגים אלה כוללים: זיהוי דגמים, זיהוי חוקיות פשוטה, פירוק בעיה למרכיביה ועוד. חשוב להדגיש שלא מדובר רק ביכולת לתכנת את המחשב. היא כוללת בתוכה מספר פרקטיקות – חקירה ובניה של מודלים וסימולציות, הבנה וניתוח של מערכות, פתרון בעיות מבוסס על המשגה של מדעי המחשב וטיפול בנתונים רבים. אוריינות חישובית משפיעה באופן מכריע על דיסציפלינות שונות במחקר, ובמקביל גם בתעשייה ובסביבות יצירה מבוססות-טכנולוגיה. גם במערכות החינוך בעולם ובישראל, אנו רואים תנועה בשנים האחרונות לכלול לימוד ידע זה במסגרת האוריינות הבסיסית. יישומים מוכרים הם תכנות של ילדים מגיל הגן באמצעות ממשקים מבוססי-לבנים (block-based programming) וגם יישומים לא ממוחשבים, כגון התכנית Computer Science Unplugged. במסגרת הקורס, נכיר את הנושא, על המושגים העיקריים, נפגוש יישומים בחינוך ומחקרים המתייחסים ללמידה של פרקטיקות אלה. תיערך המשגה של התחום בצורה אמרג'נטית (מתהווה) על בסיס פעילויות, קריאות, מפגשים עם חוקרים ואנשים הפועלים בתחום ודיונים רפלקטיביים. משימות הקורס כוללות קריאת מאמרים והעלאת התייחסויות, הובלה של דיון באחד המאמרים, משימות סדנאיות במהלך השיעורים עצמם ובין השיעורים, כתיבת עבודה באחד הנושאים של אוריינות חישובית. יש אפשרות לקיים סמינריון במסגרת הקורס.

317.4048 - פיתוח חשיבה סטטיסטית בקהילות למידה

פרופ' דני בן-צבי, אלין פרי, ד"ר קרן ארידור  

סמסטר ב', 12:00-16:00

יום רביעי, סמסטר ב', 12:30-15:45, סמינר

קורס זה מאפשר ללומדות וללומדים לבחון סוגיות של למידה כיצירה שיתופית של ידע בקהילות מוגברות טכנולוגיה. הלומדים יהיו שותפים בקהילת למידה הבונה ידע על למידה, הוראה ומחקר של שיקולי דעת סטטיסטיים (statistical reasoning): כיצד מסיקים מסקנות מבוססות נתונים? איך מקבלים החלטות בתנאי אי-וודאות? נתמודד עם שאלות משני סוגים:

הסוג הראשון – שאלות על חשיבה סטטיסטית, למשל: מה הם שיקולי דעת סטטיסטיים, מה מאפיין אותם, ובמה הם נבדלים משיקולי דעת מתמטיים? כיצד מתפתחת חשיבה סטטיסטית? כיצד חוקרים התפתחות של שיקולי דעת סטטיסטיים?

הסוג השני – שאלות הקשורות לתהליכי למידה שיתופיים בקהילת למידה, למשל: מהי קהילת למידה? מה מייחד את תהליכי הלמידה וההוראה בקהילה מוגברת-טכנולוגיה? כיצד היא עשויה לתרום להבנה של תחומי דעת מורכבים, כגון סטטיסטיקה?

ההערכה של הידע האישי והשיתופי תתבצע באמצעות הערכה עצמית, הערכת עמיתים והערכת המרצים. ניתן לסיים את הקורס בעבודת גמר או בעבודה סמינריונית. דרוש ידע בסיסי בלבד בסטטיסטיקה.

313.4543 אוריינות דיגיטלית

ד"ר שרית ברזלי

שו"ת מקוון במלואו

אחד האתגרים המרכזיים של מערכות חינוך בעידן הדיגיטלי הוא להעניק ללומדים כלים לחשיבה ביקורתית ויצירתית שיסייעו להם ליצור ידע, לפתור בעיות ולקבל החלטות בסביבות עתירות מידע. עם זאת, מחקרים רבים מעידים על כך שלמרות הנגישות הגבוהה למקורות מידע מקוונים, תלמידים רבים מתקשים לעשות שימוש מושכל, ביקורתי ויצירתי בכלי המידע העומדים לרשותם. בקורס זה נשאל במה שונה האוריינות בעידן הדיגיטלי מאוריינות מסורתית ולאור זאת מה הן האסטרטגיות הדרושות ללומדים במאה ה- 21. במהלך הקורס נכיר מקרוב שלוש אסטרטגיות מרכזיות ליצירת ידע בסביבה דיגיטלית: איתור, הערכה ומיזוג של מקורות מידע מקוונים. נלמד על קשיי התלמידים בביצוע אסטרטגיות אלו ונחשוב על האופנים בהם אפשר לסייע לתלמידים ללמוד אותן.

הקורס מאורגן בארבעה צירי מסע המתנהלים במקביל ומשלימים זה את זה. המסע העיוני כולל קריאה של מאמרים תאורטיים ואמפיריים ודיון בהם. המסע ההתנסותי מאפשר למשתתפי הקורס להתנסות, הלכה למעשה, באסטרטגיות אוריינות דיגיטלית ולהבנות את הידע שלהם לגבי האסטרטגיות הללו, באופן אישי ושיתופי. המסע היצירתי כולל פיתוח יחידת לימוד שמטרתה קידום אוריינות דיגיטלית. לבסוף, במסגרת המסע הרפלקטיבי, מתבקשים המשתתפים לנהל יומן בו הם עוקבים אחר חוויות הלמידה בקורס.

313.4033 למידה ניידת

ד"ר רותי אלדג'ם

שו"ת מקוון במלואו

בעשור האחרון אנו עדים לחדירה המאסיבית של הטכנולוגיות הניידות אל כל תחום בחיינו. המכשיר הנייד, אשר שימש במקור כאמצעי לתקשורת קולית בלבד, הפך לכלי טכנולוגי רב עצמה אשר מציע מגוון רחב של תכונות וכלים וטומן בחובו פוטנציאל רב ללומד בעידן הידע.

בנוסף, השימוש בנייד בחלק כה נרחב מהפעילויות היום יומיות,  מוביל לתפיסתו כמעין "הרחבה" של העצמי ואף לתלות בו. נושא זה מעלה שאלות רבות אודות משמעות ואופי הלמידה בחיינו ומציב אתגרים חדשים ללומד.

בקורס נעמוד על הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות הניידות לתמיכה בתהליכי למידה וחשיבה. נסקור מגמות מרכזיות ותאוריות בולטות בתחום הלמידה הניידת (Mobile/Ubiquitous Learning), נחקור כלים ויישומונים (Applications/Apps) המשמשים לתמיכה בתהליכי למידה ואף נדון ביתרונותיו ובחסרונותיו של המכשיר הנייד ללמידה בסביבות לימוד פורמליות ולא-פורמליות, תוך שימת  דגש על בחינה ביקורתית של למידה יומיומית ומתמשכת, לאורך החיים (Life Long Learning).

313.4507/8 "צוותא"

סמסטרים א', ב', 15:45-17:45

פעילות צוותא במגמה, נועדה לאפשר זמן ומרחב למפגשים מגוונים מבחינת תוכן וצורה במסגרת קהילת המגמה. המפגשים יתקיימו אחת לשבועיים ויכללו: סמינרי מגמה (פעם בחודש בערך), סמינרים קצרים לחשיפת טכנולוגיה חדשה, מועדון לקריאה משותפת של מאמרים, מפגשי מחזור לשנתונים השונים, מפגשים מעורבים סביב נושאי עניין, מפגשים אישיים עם חברי הסגל (שעות קבלה), ועוד. מהות המפגשים, תכנם וצורתם יקבעו על פי צרכי הקהילה, ובהובלת חבריה.

קורסי המגמה לטכנולוגיות בחינוך שלא ינתנו בשנת תשע"ט

313.4542 למידה עם מודלים ממוחשבים (הקורס ינתן אחת לשנתיים)

ד”ר שרונה ט. לוי ופרופ' חגית הל-אור

בנייה של מודלים הפכה זה מכבר לערוץ חקירה מרכזי בתחומי דעת מגוונים.  למשל, בניית מודל של תהליך ההצבעה בבחירות, בו אנשים מושפעים מדעות שכניהם, עשויה להשלים שיטות מחקר ניסוייות ועיוניות.  בתחום החינוך, חודר השימוש במודלים – בנייתם וחקירתם – כדרך להדגים, להסביר ולחקור תופעות שונות. חשוב להדגיש שלמרות שכיום הנוכחות של מודלים בשדה החינוכי היא בעיקר בלימודים מתמטיקה ומדעים, אנו מרחיבים ופוגשים מודלים גם בנושאים של מדעי החברה ומדעי הרוח. בקורס זה, נבנה מודלים ממוחשבים,  נעסוק בהיבטים העיוניים הקשורים בתפקידם של מודלים במדע ובחינוך, בתהליכי למידה הכרוכה בבנייתם ובחקירתם ובסביבות למידה המשלבות את השימוש במודלים בדרכים מגוונות. אין חובת ידע מוקדם בתכנות.

הקורס מתחיל בהנחה שכולנו ממדלים, במובן שאנו בונים מודלים לא פורמליים והסברים באופן תמידי, כדי לענות על שאלות ובעיות; כגון: איזה קורס כדאי לקחת?  לאיזו מפלגה אצביע בבחירות? באיזו שעה כדאי לצאת לדרכים כדי לא להיתקע בפקקי תנועה? בקורס, נעסוק בדרכים שבהן ניתן להפוך אינטואיציות ומודלים לא פורמליים מסוג זה למודלים מוחשיים ופורמליים, אותם ניתן "להריץ", לחקור ואולי אף להשתמש כדי לשנות פינה קטנה בעולם.  המודלים עצמם יכולים לעסוק בחברות אנושיות, מערכות אסטרונומיות או אקולוגיות, ועוד.

מהו מודל?  מערך של ייצוגים, כללים ומבני חשיבה, אותם ניתן "להריץ" ובכך להסביר ולנבא את התנהגותן של מערכות או תופעות בעולמנו.  באמצעות מודלים ניתן להמחיש, לצפות ולהסביר תופעות שונות, שהן מופשטות או מחוץ לתחום התפיסתי: זירוז תהליכים אטיים (דיפוזיה של רעיונות בקהילה גדולה, אבולוציה), האטת תהליכים מהירים (תגובות כימיות), הקטנת מערכות גדולות (תופעות חברתיות, המתרחשות על-פני מרחב גדול, מערכת אסטרונומית), הגדלת מערכות זעירות (חומרים וחלקי התא החי), רעיונות מופשטים (מעבר מידע, מעבר אנרגיה).  במסגרת הקורס, נכיר מודלים מסוגים שונים וכן תהליכי בניית מודלים (modeling) המתקיימים במדע המודרני (מדעים מדויקים, מדעי המדינה, כלכלה, סוציולוגיה, מנהל עסקים, חינוך ועוד). נתייחס לתפקידו ההיסטורי והפונקציונלי של המחשב בהתפתחות מואצת זו, ושינוי פני המדע לאור הנגשת אפשרויות המידול כשיטת מחקר נפרדת ומשלימה לשיטות מחקר אמפיריות ותאורטיות .

בשני העשורים האחרונים, השימוש במודלים נהיה חלק מן הסביבה הלימודית, במיוחד תוך שימוש בטכנולוגית המחשב.  הפופולריות הרבה של משחקי סימולציה מצביעה על המידה שבה משחקי סימולציה חדרו לתרבות הכללית. בהמחשה, בחזותיות ובאינטראקציה עם מודלים טמון פוטנציאל רב כ"כלי חשיבה" לקידום הלמידה בתחומי דעת שונים. כאשר כלים מסוג זה נכנסים לתוך הכיתה, חוקרים מנסים להבין כיצד תלמידים לומדים בתוך סביבות אלה, ואילו השלכות יש ללמידה זו על עיצוב סביבות המודלים ותכניות הלימודים.  נתמקד בתהליך ההבנה והלמידה דרך הבנת משמעותו של "מודל מנטאלי", מבנה קוגניטיבי המתאר כיצד אנשים מבינים תופעות ומערכות דינמיות בעולמנו. נבחן את תהליכי השינוי במודלים אלה כתהליכי למידה, ובמיוחד באינטראקציה עם מודלים חיצוניים.

נבחין בין מודלים מדעיים, המייצגים תפיסה מדעית של מושג או רעיון; לבין מודלים להוראה המשמשים להדגמה של רעיון, תהליך או מערכת.  נתוודע אל גישות חינוכיות, בהן משמשים מודלים וסימולציות כעולם חלופי, מעין "מעבדה וירטואלית" ואל גישות, המדגישות גם את תהליך בניית המודלים – תהליך הייצוג והמיפוי, זיהוי מגבלות ואפשרויות החשיבה ביחסי גומלין עם חקירת המודלים.

חשוב להדגיש שהמודלים שייבנו בקורס יכולים להשתייך למגוון רחב של נושאים. סטודנטים בוחרים  נושא של מודל שמעניין אותם לחקור. נשתמש בנטלוגו (Wilensky, 1999), שפת תכנות לבניית מודלים של מערכות רבות-סוכנים (agent-based modeling) לבניית מודלים ונפתח קריטריונים לפיתוח הסימולציה המתאימה ביותר למצב נתון, ושיטות להערכת ההצלחה של המודלים לצורך למידה.  נבחן מה וכיצד אנשים לומדים מסימולציות, וכיצד ניתן ליישם כלים אלה במערך חינוכי. נכיר סביבות למידה שונות המשלבות שימוש במודלים לצורך למידה – אם כמודלים מוכנים, או כסביבות לבניית מודלים, תוך עיון ספרותי ומעשי בלמידה המתרחשת באמצעותם.

313.4564 סדנת קריאה מתקדמת חלק ב: מחקר על חשיבה של לומדים (לא ניתן בתשע"ט)

פרופ' דני בן-צבי ואיתן כהן

סדנת קריאה זו היא מסע למידה וחקר בסוגיות מרכזיות של מחקר על חשיבה של לומדים בתחומי דעת שונים. בין השאלות שנשאל:

    • מהי חשיבה בתחום דעת? מה מאפיין אותה? כיצד היא מתפתחת?
    • מה התרומות, המגבלות והאתגרים של מחקרים על חשיבה של לומדים בתחום דעת?
  • כיצד מעצבים אקולוגיות למידה שמעודדות פיתוח חשיבה של לומדים?

מהלך הלמידה יחולק לשלושה חלקים עיקריים:

חלק ראשון (מבואי וקצר יחסית): על חשיבה והתפתחותה, שכולל קריאה מתוך מקורות קלאסיים דוגמת פיאז'ה, ויגוצקי, וברונר.

חלק שני (תיאורטי) על חשיבה דיסציפלינרית: מהי חשיבה היסטורית? חשיבה פילוסופית? חשיבה מדעית? חשיבה סטטיסטית? חשיבה מתמטית? וכו'.

חלק שלישי (יישומי): על האופן שבו דרכי החשיבה הללו באות לידי ביטוי במחקר ובעיצוב של סביבות למידה? כיצד מעריכים חשיבה של תלמידים? מהם היתרונות בחינוך לחשיבה?

הסדנה תתקיים בקהילת למידה-הומניסטית-שיתופית מוגברת טכנולוגיה. ההשתתפות בסדנה כוללת: קריאה פעילה של מאמר אחד מדי שבוע (הוספת הערות ושאלות, השתתפות בדיון מקוון), תרומה לפעילות ולדיון בכיתה, הובלת קריאה ודיון בשני מאמרים במהלך הסמסטר (בזוג), הגשת חיבור רפלקטיבי מסכם בסיום הסמסטר (3–5 עמודים, המתייחס לנושאים הבאים: מאיפה באתי? מבנה הסדנה, קהילת הלמידה, תכני הסדנה וכיצד השפיעו עלי, הצעות, לאן אני הולך מכאן?). הציון הסופי יהיה מורכב מהערכה עצמית (50%) ומהערכת המנחים (50%).

הסדנה מיועדת בעיקר לתלמידים מתקדמים (שנה ב' ומעלה ודוקטורנטים) מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך. מומלץ לקחת סדנת קריאה זו בהמשך לסדנת הקריאה שתינתן בסמסטר א' על ידי פרופ' יעל קלי (313.4563).

דרישות קדם: בקיאות בספר How People Learn.

313.4549 מרחבי למידה עתידיים (לא ניתן בתשע"ט)

ד"ר יותם הוד

סמסטר ב', 8:30-12:00

טכנולוגיות חדשות לצד חדשנות בחשיבה חינוכית במהלך עשרים עד שלושים השנים האחרונות, הובילו חוקרים ואנשי פרקטיקה לקידום תפיסות בנוגע למרחבים בהם למידה מתרחשת לעבר מרחבים המכונים מרחבי למידה עתידיים Future Learning Spaces (FLS).

בעוד שבעבר כיתות לימוד נתפסו כמכלים בלתי ניתנים לשינוי, המשמשים להעברת ידע, כיום מיקום הכיתות ועיצובן הפיזי נתונים לשינוי ולדיון מתמידים. שינויים אלו מובלים בעיקר על ידי טכנולוגיות וגישות פדגוגיות חדשניות, שמטרתן להכין תלמידים לקחת חלק בחברת הידע. בקורס זה, נבחן היבטים תיאורטים כמו גם היבטים פרקטיים הנוגעים למרחבי למידה עתידיים. נבחן רעיונות כגון עתיד החינוך, תפיסות בנוגע למהותה של למידה, וסוגיות הקשורות למשמעות המושג מרחב. בנוסף, נבחן מספר רב של מרחבי למידה מובילים המיושמים בסביבות שונות.

New technologies alongside innovations in educational thinking over the past 20 to 30 years have led researchers and practitioners to make advances about the spaces where learning takes place, what are considered Future Learning Spaces (FLS). Whereas once classrooms were viewed as immutable containers for the transmission of knowledge, today their physical designs and locations are being constantly re-designed and negotiated, driven in large by innovative technologies and pedagogies designed to prepare students to participate in the knowledge society. In this course, we will examine both the theory and practice of FLSs. We will study ideas such as the future of education, perspectives on learning, and issues related to what space means. We will also examine a large number of cutting-edge learning spaces as they function in applied settings.

313.4562 הטמעת רפורמות בבתי הספר(לא ניתן בתשע"ט)

ד"ר אלונה פורקוש ברוך

רפורמות בחינוך הפכו בשנים האחרונות נפוצות יותר ויותר בארץ ובעולם. אלה שאפו ליצור שינוי באופן בו מתנהל בית הספר, בהיבטים שונים: אקדמי, חברתי, ניהולי וכדומה. ההשפעה של תופעה זו של כניסה מאסיבית של רפורמות איננה חד משמעית: מחד גיסא, מדובר במגמות וכיוונים המרעננים את בית הפר, ומאידך גיסא, מדובר בטרנד שמחייב משאבים רבים ואילו התפוקות שלו אינן תמיד ברורות. נשאלת השאלה: האם ובאיזה אופן שינו הרפורמות הללו את פני עולם החינוך בכלל ובתי הספר בפרט?

במסגרת הקורס נבחן את הפוטנציאל של רפורמות בכלל, ובתחום החינוך בפרט, נתייחס לפוטנציאל של הטמעת רפורמות בחינוך, בהיבטים המערכתיים-ממסדיים ובהיבטים הפדגוגיים, וכן בכל הנוגע להיבטים חברתיים ואפקטיביים של ההתנהלות הבית ספרית של מורים ותלמידים. במסגרת השיעור תיבחנה סוגיות שונות הקשורות בהטמעה של רפורמות חינוכיות בבתי ספר, על-ידי מורים ותלמידים, וכן מודלים שונים של הטמעת רפורמות הקשורים ספציפית לטכנולוגיות מידע ותקשורת.

313.4531 גישות בעיצוב, ניתוח ומחקר של סביבות למידה טכנולוגיות (לא ינתן בתשע"ט)

דר' אורנית שגיא

עיצוב סביבות למידה בכלל, וכאלה העושות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בפרט הינו תהליך מורכב הדורש איזון עדין בין שיקולים פדגוגיים של עלות ותועלת. המעצב נדרש לעשות אינספור החלטות כגון: באיזו מידה להעמיק בתכנים על חשבון הצגת רוחב היריעה? מתי לבנות פעילויות של למידה שיתופית ומתי של למידה עצמאית? מתי כדאי לעודד את הלומד לתרגל ומתי לבצע פעילויות חקר?

בקורס זה נכיר מספר גישות לעיצוב סביבות למידה טכנולוגיות: גישת ה"עלות-תועלת", גישת עקרונות ותבניות העיצוב וגישת עיצוב התשתית החברתית. באמצעות אלה ננתח במהלך הסמסטר מספר סביבות למידה טכנולוגיות בהן נעמיק, ונבנה על סמך ניתוח זה את מאגר עקרונות העיצוב הכיתתי שלנו. כמו כן, נלמד על הגישה המחקרית של "מחקר עיצוב", ונבחן את האופן שבו ידע עיצוב מתפתח בקהילות המערבות חוקרים, מורים ותלמידים.

313.4540 עיצוב סביבות למידה חכמות Designing Intelligent Tutoring Systems (לא ינתן בתשע"ט)

ד"ר עדו רול

בעידן בו שירותים רבים מתאימים עצמם לצרכן, מערכות חינוכיות עדיין מציעות לרוב פתרון אחיד ויחיד לכל התלמידים, ללא תלות ברקע הלומדים, מטרותיהם, או רמת הידע שלהם.

פתרונות כדוגמת מורים פרטיים מציעים גמישות עבור מספר תלמידים קטן, אולם הם אינם מהווים פתרון מערכתי. טכנולוגיה, לעומת זאת, מאפשרת לנו להציע לכלל התלמידים סביבות למידה שמתאימות את עצמן לצרכים של כל תלמיד. לפיכך, אחת השאלות המרכזיות שידונו בקורס היא האם וכיצד נתן לבנות מערכות חכמות שתהיינה יעילות כמו מורים פרטיים?

קורס זה מתמקד בעיצוב, ישום, ובחינה של סביבות אלו. תלמידי הקורס יקבלו ידע מעשי לבנות סביבות אדפטיביות בעזרת כלים חינמיים, כמו גם ידע תאורטי על למידה בעזרת מערכות אלו והאתגרים העומדים בפני התחום.

במהלך הקורס נלמד את הנושאים הבאים:

  • כיצד לזהות ולהבין את צרכי התלמיד במטלות לימוד שונות.
  • כיצד לבנות סביבות לימוד שמציעות מסלולי לימוד מותאמים אישית.
  • כיצד לבחון את יעילותן בתמיכת למידה תוך שימוש בגישות כמותיות כדוגמת analytics וגישות איכותניות.
  • היבטים מוטיבציונים ומטה-קוגניטיביים בתכנון סביבות למידה.
  • שימוש בסביבות אדפטיביות למטרות מחקר.

נושאים ממוקדים לקריאה ודיון יבחרו במהלך הקורס יחד עם התלמידים. הקורס ילמד כשיעור מקוון במהלכו קבוצות של 2-3 תלמידים יבנו מיני-מערכות תוך שימוש במערכות assistments.org או google sites.

317.4011 למידת חקר בקהילת למידה (לא ינתן בתשע"ט)

פרופ' דני בן-צבי

מאז ג'ון דיואי, משמש המונח "למידה בדרך החקר" (inquiry-based learning) לתיאור מגוון שיטות פדגוגיות. בקורס זה נערוך דיון תיאורטי במשמעויות המונח, בדרכים ליישומו, ובחלק מהשאלות והמתחים שקשורים בו. בין היתר, נדון בסקרנות טבעית כמניע ללמידה, לחקר ולגילוי, באימוץ של שיטות מחקר אקדמיות ויישומן בבתי הספר, במתח שבין חווית הגילוי של התלמידים/ות ובין הצורך להדריך אותם/ן, ובשאלות אונטולוגיות הנוגעות למהות הידע ולתהליך הלמידה. הקורס יעוצב כקהילת למידה, שבה יתנסו הלומדים/ות בעצמם בלמידה בדרך החקר, תוך קריאה במחקרים עדכניים, שבוצעו על ידי חוקרים מובילים במדעי הלמידה ובחינוך מתמטי ומדעי, בשנים האחרונות.

הקורס מיועד לתלמידי/ות תארים שני ושלישי במגמה לטכנולוגיות בחינוך ובחוג לחינוך מתמטי. הקורס מתנהל בסביבת למידה מבוססת ויקי. נדרשת מן המשתתפים/ות השקעה רבה בכיתה ובבית בבניית ידע אישי וקבוצתי, בבחינה עצמית רפלקטיבית, ובהשתתפות ולקיחת אחריות בבניית הקהילה ובניהול רפרט בכיתה. ההערכה הסופית בקורס מבוססת על השתתפות פעילה בקורס (50%, חצי מזה על ידי הלומדים/ות עצמם), ועל כתיבת עבודת גמר או עבודה סמינריונית (50%).

313.4532 למידה והוראה בחברה מקוונת (לא ינתן בתשע"ט)

פרופ' יעל קלי ועדי קדרון

מרכז המצויינות LINKS הוקם במסגרת תוכנית מרכזי המצויינות (I-CORE) של הוועדה לתכנון ותקצוב וממשלת ישראל במטרה לחקור היבטים של חינוך בחברת המידע החדשה. במרכז חברים כ-14 חוקרים מאוניברסיטאות שונות בארץ אשר חוקרים, מנקודות מבט שונות, את האופן שבו אנשים חיים, מתקשרים ולומדים בחברה המודרנית תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת, הן במצבים בהם הלמידה מתרחשת באופן ספונטאני, והן במצבים בהם הלמידה נעשית בתהליך מעוצב ומוכוון.

קורס זה יזמן לתלמידיו חשיפה לאחדים מעולמות התוכן הנחקרים במסגרת המרכז: תרבות הוראה ותרבות למידה בחברה המקוונת, טכנולוגיות שיתופיות לצרכי שיקום, למידה ממשחקים דיגיאטליים, מעברי מידע ברשתות חברתיות, תפקיד המדיה בהקשר של קבוצות מיעוט, וכריית נתוני רשת לצורך שילוב "קולם של הלומדים" בתכנון קוריקולום. במהלך הקורס נעמיק בהבנת הנושאים ונחקור את הקשרים והחיבורים בינהם, מתוך שאיפה להבנות תפיסה בינתחומית רחבה של למידה בחברה המקוונת. בנוסף לכך, נעסוק בהיבטים הפרקטיים של הוראה נתמכת טכנולוגיה על פי המודל של 'חניכות קוגניטיבית', תוך שילוב התנסות מעשית במהלך הקורס.

הקורס ייערך במתכונת של קורס היברידי הכולל מפגש שבועי באוניברסיטה במתכונת של קהילת למידה, ופעילויות מתוקשבות בין המפגשים.

317.4006 חקר ופיתוח סביבות למידה ממוחשבות (לא ינתן בתשע"ט)

פרופ' מיכל ירושלמי

קישור לסילבוס המלא

הקורס עוסק בסביבות למידה המתוכננות בתפיסה שלמידה של כל נושא (הדוגמאות תהיינה ממתמטיקה על כל תחומי וגילי הלימוד) הינה בנייה משמעותית של תהליכים ועצמים על ידי הלומד בתוך ומחוץ לכתה. הקורס משלב בין מחקר הנובע משני עשורים של פיתוח וניסוי תוכניות לימוד, שיטות הערכה, ותהליכי הוראה חדשניים ומסקירה ורעיונות פיתוח של טכנולוגיות עכשוויות. הדגשים שנבחרו לקורס השנה הם: 1. ספרי לימוד אינטראקטיביים ושיתופיים והסוגיות הפדגוגיות , העיצוביות והאירגוניות הנובעות מעשייה כזו. 2. הערכה מעצבת אוטומטית ממוחשבת. במסגרת הקורס ייתאפשרו התנסות ושיתוף בפרוייקטיי מחקר ופיתוח בהנחייתי.

הקורס מיועד לתלמידי החוג לחינוך מתמטי ולתלמידי המגמה לטכנולוגיות בחינוך המתעניינים בחשיבה מתמטית. במסגרת הקורס אנחה חלק מן המשתתפים לכתיבת עבודה סמינריונית מחקרית.

313.4523 למידה ממולטימדיה: תיאוריה, מחקר ועיצוב (מקוון במלואו)

ד"ר שרית ברזלי

האם למידה מטקסט ותמונה עדיפה על פני למידה מטקסט בלבד? ואם כן, מדוע? האם אנימציות תמיד עדיפות על פני תמונות סטטיות? מהו עומס קוגניטיבי? וכיצד אפשר לעצב מולטימדיה בדרכים שתורמות להבנה?

שאלת-העל המנחה את הקורס היא: כיצד אפשר לעצב סביבות מולטימדיה בדרכים שיקדמו את הבנת הלומדים ויאפשרו בנייה משמעותית של ידע?

בקורס יכירו המשתתפים תאוריות ומחקרים העוסקים ביסודות הקוגניטיביים והסוציו-קוגניטיביים של למידה ממולטימדיה, בגישות לעיצוב מולטימדיה ובמודלים לשילוב מולטימדיה בתהליכי למידה. הקורס יאפשר למשתתפים להחשף לדרכים היצירתיות בהן חוקרים למידה מטקסטים, תמונות, אנימציות ואינטראקציות. משתתפי הקורס ילמדו לנתח סביבות מולטימדיה בעזרת עקרונות מבוססי-מחקר ולהכיר מקרוב את האתגרים שבעיצוב מולטימדיה.

קורסי המגמה לטכנולוגיות בחינוך שלא ינתנו בשנת תשע"ט

313.4542 למידה עם מודלים ממוחשבים (הקורס ינתן אחת לשנתיים)

ד”ר שרונה ט. לוי ופרופ' חגית הל-אור

סמסטר א', 8:30-12:00, סמינר

בנייה של מודלים הפכה זה מכבר לערוץ חקירה מרכזי בתחומי דעת מגוונים.  למשל, בניית מודל של תהליך ההצבעה בבחירות, בו אנשים מושפעים מדעות שכניהם, עשויה להשלים שיטות מחקר ניסוייות ועיוניות.  בתחום החינוך, חודר השימוש במודלים – בנייתם וחקירתם – כדרך להדגים, להסביר ולחקור תופעות שונות. חשוב להדגיש שלמרות שכיום הנוכחות של מודלים בשדה החינוכי היא בעיקר בלימודים מתמטיקה ומדעים, אנו מרחיבים ופוגשים מודלים גם בנושאים של מדעי החברה ומדעי הרוח. בקורס זה, נבנה מודלים ממוחשבים,  נעסוק בהיבטים העיוניים הקשורים בתפקידם של מודלים במדע ובחינוך, בתהליכי למידה הכרוכה בבנייתם ובחקירתם ובסביבות למידה המשלבות את השימוש במודלים בדרכים מגוונות. אין חובת ידע מוקדם בתכנות.

הקורס מתחיל בהנחה שכולנו ממדלים, במובן שאנו בונים מודלים לא פורמליים והסברים באופן תמידי, כדי לענות על שאלות ובעיות; כגון: איזה קורס כדאי לקחת?  לאיזו מפלגה אצביע בבחירות? באיזו שעה כדאי לצאת לדרכים כדי לא להיתקע בפקקי תנועה? בקורס, נעסוק בדרכים שבהן ניתן להפוך אינטואיציות ומודלים לא פורמליים מסוג זה למודלים מוחשיים ופורמליים, אותם ניתן "להריץ", לחקור ואולי אף להשתמש כדי לשנות פינה קטנה בעולם.  המודלים עצמם יכולים לעסוק בחברות אנושיות, מערכות אסטרונומיות או אקולוגיות, ועוד.

מהו מודל?  מערך של ייצוגים, כללים ומבני חשיבה, אותם ניתן "להריץ" ובכך להסביר ולנבא את התנהגותן של מערכות או תופעות בעולמנו.  באמצעות מודלים ניתן להמחיש, לצפות ולהסביר תופעות שונות, שהן מופשטות או מחוץ לתחום התפיסתי: זירוז תהליכים אטיים (דיפוזיה של רעיונות בקהילה גדולה, אבולוציה), האטת תהליכים מהירים (תגובות כימיות), הקטנת מערכות גדולות (תופעות חברתיות, המתרחשות על-פני מרחב גדול, מערכת אסטרונומית), הגדלת מערכות זעירות (חומרים וחלקי התא החי), רעיונות מופשטים (מעבר מידע, מעבר אנרגיה).  במסגרת הקורס, נכיר מודלים מסוגים שונים וכן תהליכי בניית מודלים (modeling) המתקיימים במדע המודרני (מדעים מדויקים, מדעי המדינה, כלכלה, סוציולוגיה, מנהל עסקים, חינוך ועוד). נתייחס לתפקידו ההיסטורי והפונקציונלי של המחשב בהתפתחות מואצת זו, ושינוי פני המדע לאור הנגשת אפשרויות המידול כשיטת מחקר נפרדת ומשלימה לשיטות מחקר אמפיריות ותאורטיות .

בשני העשורים האחרונים, השימוש במודלים נהיה חלק מן הסביבה הלימודית, במיוחד תוך שימוש בטכנולוגית המחשב.  הפופולריות הרבה של משחקי סימולציה מצביעה על המידה שבה משחקי סימולציה חדרו לתרבות הכללית. בהמחשה, בחזותיות ובאינטראקציה עם מודלים טמון פוטנציאל רב כ"כלי חשיבה" לקידום הלמידה בתחומי דעת שונים. כאשר כלים מסוג זה נכנסים לתוך הכיתה, חוקרים מנסים להבין כיצד תלמידים לומדים בתוך סביבות אלה, ואילו השלכות יש ללמידה זו על עיצוב סביבות המודלים ותכניות הלימודים.  נתמקד בתהליך ההבנה והלמידה דרך הבנת משמעותו של "מודל מנטאלי", מבנה קוגניטיבי המתאר כיצד אנשים מבינים תופעות ומערכות דינמיות בעולמנו. נבחן את תהליכי השינוי במודלים אלה כתהליכי למידה, ובמיוחד באינטראקציה עם מודלים חיצוניים.

נבחין בין מודלים מדעיים, המייצגים תפיסה מדעית של מושג או רעיון; לבין מודלים להוראה המשמשים להדגמה של רעיון, תהליך או מערכת.  נתוודע אל גישות חינוכיות, בהן משמשים מודלים וסימולציות כעולם חלופי, מעין "מעבדה וירטואלית" ואל גישות, המדגישות גם את תהליך בניית המודלים – תהליך הייצוג והמיפוי, זיהוי מגבלות ואפשרויות החשיבה ביחסי גומלין עם חקירת המודלים.

חשוב להדגיש שהמודלים שייבנו בקורס יכולים להשתייך למגוון רחב של נושאים. סטודנטים בוחרים  נושא של מודל שמעניין אותם לחקור. נשתמש בנטלוגו (Wilensky, 1999), שפת תכנות לבניית מודלים של מערכות רבות-סוכנים (agent-based modeling) לבניית מודלים ונפתח קריטריונים לפיתוח הסימולציה המתאימה ביותר למצב נתון, ושיטות להערכת ההצלחה של המודלים לצורך למידה.  נבחן מה וכיצד אנשים לומדים מסימולציות, וכיצד ניתן ליישם כלים אלה במערך חינוכי. נכיר סביבות למידה שונות המשלבות שימוש במודלים לצורך למידה – אם כמודלים מוכנים, או כסביבות לבניית מודלים, תוך עיון ספרותי ומעשי בלמידה המתרחשת באמצעותם.

313.4564 סדנת קריאה מתקדמת חלק ב: מחקר על חשיבה של לומדים (לא ניתן בתשע"ט)

פרופ' דני בן-צבי ואיתן כהן

סמסטר ב', 14:00-16:00, שיעור

סדנת קריאה זו היא מסע למידה וחקר בסוגיות מרכזיות של מחקר על חשיבה של לומדים בתחומי דעת שונים. בין השאלות שנשאל:

    • מהי חשיבה בתחום דעת? מה מאפיין אותה? כיצד היא מתפתחת?
    • מה התרומות, המגבלות והאתגרים של מחקרים על חשיבה של לומדים בתחום דעת?
  • כיצד מעצבים אקולוגיות למידה שמעודדות פיתוח חשיבה של לומדים?

מהלך הלמידה יחולק לשלושה חלקים עיקריים:

חלק ראשון (מבואי וקצר יחסית): על חשיבה והתפתחותה, שכולל קריאה מתוך מקורות קלאסיים דוגמת פיאז'ה, ויגוצקי, וברונר.

חלק שני (תיאורטי) על חשיבה דיסציפלינרית: מהי חשיבה היסטורית? חשיבה פילוסופית? חשיבה מדעית? חשיבה סטטיסטית? חשיבה מתמטית? וכו'.

חלק שלישי (יישומי): על האופן שבו דרכי החשיבה הללו באות לידי ביטוי במחקר ובעיצוב של סביבות למידה? כיצד מעריכים חשיבה של תלמידים? מהם היתרונות בחינוך לחשיבה?

הסדנה תתקיים בקהילת למידה-הומניסטית-שיתופית מוגברת טכנולוגיה. ההשתתפות בסדנה כוללת: קריאה פעילה של מאמר אחד מדי שבוע (הוספת הערות ושאלות, השתתפות בדיון מקוון), תרומה לפעילות ולדיון בכיתה, הובלת קריאה ודיון בשני מאמרים במהלך הסמסטר (בזוג), הגשת חיבור רפלקטיבי מסכם בסיום הסמסטר (3–5 עמודים, המתייחס לנושאים הבאים: מאיפה באתי? מבנה הסדנה, קהילת הלמידה, תכני הסדנה וכיצד השפיעו עלי, הצעות, לאן אני הולך מכאן?). הציון הסופי יהיה מורכב מהערכה עצמית (50%) ומהערכת המנחים (50%).

הסדנה מיועדת בעיקר לתלמידים מתקדמים (שנה ב' ומעלה ודוקטורנטים) מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך. מומלץ לקחת סדנת קריאה זו בהמשך לסדנת הקריאה שתינתן בסמסטר א' על ידי פרופ' יעל קלי (313.4563).

דרישות קדם: בקיאות בספר How People Learn.

313.4549 מרחבי למידה עתידיים (לא ניתן בתשע"ט)

ד"ר יותם הוד

סמסטר ב', 8:30-12:00

טכנולוגיות חדשות לצד חדשנות בחשיבה חינוכית במהלך עשרים עד שלושים השנים האחרונות, הובילו חוקרים ואנשי פרקטיקה לקידום תפיסות בנוגע למרחבים בהם למידה מתרחשת לעבר מרחבים המכונים מרחבי למידה עתידיים Future Learning Spaces (FLS).

בעוד שבעבר כיתות לימוד נתפסו כמכלים בלתי ניתנים לשינוי, המשמשים להעברת ידע, כיום מיקום הכיתות ועיצובן הפיזי נתונים לשינוי ולדיון מתמידים. שינויים אלו מובלים בעיקר על ידי טכנולוגיות וגישות פדגוגיות חדשניות, שמטרתן להכין תלמידים לקחת חלק בחברת הידע. בקורס זה, נבחן היבטים תיאורטים כמו גם היבטים פרקטיים הנוגעים למרחבי למידה עתידיים. נבחן רעיונות כגון עתיד החינוך, תפיסות בנוגע למהותה של למידה, וסוגיות הקשורות למשמעות המושג מרחב. בנוסף, נבחן מספר רב של מרחבי למידה מובילים המיושמים בסביבות שונות.

New technologies alongside innovations in educational thinking over the past 20 to 30 years have led researchers and practitioners to make advances about the spaces where learning takes place, what are considered Future Learning Spaces (FLS). Whereas once classrooms were viewed as immutable containers for the transmission of knowledge, today their physical designs and locations are being constantly re-designed and negotiated, driven in large by innovative technologies and pedagogies designed to prepare students to participate in the knowledge society. In this course, we will examine both the theory and practice of FLSs. We will study ideas such as the future of education, perspectives on learning, and issues related to what space means. We will also examine a large number of cutting-edge learning spaces as they function in applied settings.

313.4562 הטמעת רפורמות בבתי הספר(לא ניתן בתשע"ט)

סמסטר א', מקוון במלואו

ד"ר אלונה פורקוש ברוך

רפורמות בחינוך הפכו בשנים האחרונות נפוצות יותר ויותר בארץ ובעולם. אלה שאפו ליצור שינוי באופן בו מתנהל בית הספר, בהיבטים שונים: אקדמי, חברתי, ניהולי וכדומה. ההשפעה של תופעה זו של כניסה מאסיבית של רפורמות איננה חד משמעית: מחד גיסא, מדובר במגמות וכיוונים המרעננים את בית הפר, ומאידך גיסא, מדובר בטרנד שמחייב משאבים רבים ואילו התפוקות שלו אינן תמיד ברורות. נשאלת השאלה: האם ובאיזה אופן שינו הרפורמות הללו את פני עולם החינוך בכלל ובתי הספר בפרט?

במסגרת הקורס נבחן את הפוטנציאל של רפורמות בכלל, ובתחום החינוך בפרט, נתייחס לפוטנציאל של הטמעת רפורמות בחינוך, בהיבטים המערכתיים-ממסדיים ובהיבטים הפדגוגיים, וכן בכל הנוגע להיבטים חברתיים ואפקטיביים של ההתנהלות הבית ספרית של מורים ותלמידים. במסגרת השיעור תיבחנה סוגיות שונות הקשורות בהטמעה של רפורמות חינוכיות בבתי ספר, על-ידי מורים ותלמידים, וכן מודלים שונים של הטמעת רפורמות הקשורים ספציפית לטכנולוגיות מידע ותקשורת.

313.4531 גישות בעיצוב, ניתוח ומחקר של סביבות למידה טכנולוגיות (לא ינתן בתשע"ט)

דר' אורנית שגיא

עיצוב סביבות למידה בכלל, וכאלה העושות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בפרט הינו תהליך מורכב הדורש איזון עדין בין שיקולים פדגוגיים של עלות ותועלת. המעצב נדרש לעשות אינספור החלטות כגון: באיזו מידה להעמיק בתכנים על חשבון הצגת רוחב היריעה? מתי לבנות פעילויות של למידה שיתופית ומתי של למידה עצמאית? מתי כדאי לעודד את הלומד לתרגל ומתי לבצע פעילויות חקר?

בקורס זה נכיר מספר גישות לעיצוב סביבות למידה טכנולוגיות: גישת ה"עלות-תועלת", גישת עקרונות ותבניות העיצוב וגישת עיצוב התשתית החברתית. באמצעות אלה ננתח במהלך הסמסטר מספר סביבות למידה טכנולוגיות בהן נעמיק, ונבנה על סמך ניתוח זה את מאגר עקרונות העיצוב הכיתתי שלנו. כמו כן, נלמד על הגישה המחקרית של "מחקר עיצוב", ונבחן את האופן שבו ידע עיצוב מתפתח בקהילות המערבות חוקרים, מורים ותלמידים.

313.4540 עיצוב סביבות למידה חכמות Designing Intelligent Tutoring Systems (לא ינתן בתשע"ט)

ד"ר עדו רול

בעידן בו שירותים רבים מתאימים עצמם לצרכן, מערכות חינוכיות עדיין מציעות לרוב פתרון אחיד ויחיד לכל התלמידים, ללא תלות ברקע הלומדים, מטרותיהם, או רמת הידע שלהם.

פתרונות כדוגמת מורים פרטיים מציעים גמישות עבור מספר תלמידים קטן, אולם הם אינם מהווים פתרון מערכתי. טכנולוגיה, לעומת זאת, מאפשרת לנו להציע לכלל התלמידים סביבות למידה שמתאימות את עצמן לצרכים של כל תלמיד. לפיכך, אחת השאלות המרכזיות שידונו בקורס היא האם וכיצד נתן לבנות מערכות חכמות שתהיינה יעילות כמו מורים פרטיים?

קורס זה מתמקד בעיצוב, ישום, ובחינה של סביבות אלו. תלמידי הקורס יקבלו ידע מעשי לבנות סביבות אדפטיביות בעזרת כלים חינמיים, כמו גם ידע תאורטי על למידה בעזרת מערכות אלו והאתגרים העומדים בפני התחום.

במהלך הקורס נלמד את הנושאים הבאים:

  • כיצד לזהות ולהבין את צרכי התלמיד במטלות לימוד שונות.
  • כיצד לבנות סביבות לימוד שמציעות מסלולי לימוד מותאמים אישית.
  • כיצד לבחון את יעילותן בתמיכת למידה תוך שימוש בגישות כמותיות כדוגמת analytics וגישות איכותניות.
  • היבטים מוטיבציונים ומטה-קוגניטיביים בתכנון סביבות למידה.
  • שימוש בסביבות אדפטיביות למטרות מחקר.

נושאים ממוקדים לקריאה ודיון יבחרו במהלך הקורס יחד עם התלמידים. הקורס ילמד כשיעור מקוון במהלכו קבוצות של 2-3 תלמידים יבנו מיני-מערכות תוך שימוש במערכות assistments.org או google sites.

317.4011 למידת חקר בקהילת למידה (לא ינתן בתשע"ט)

פרופ' דני בן-צבי

סמסטר ב'

יום רביעי, סמסטר ב', 15:45–12:30

מאז ג'ון דיואי, משמש המונח "למידה בדרך החקר" (inquiry-based learning) לתיאור מגוון שיטות פדגוגיות. בקורס זה נערוך דיון תיאורטי במשמעויות המונח, בדרכים ליישומו, ובחלק מהשאלות והמתחים שקשורים בו. בין היתר, נדון בסקרנות טבעית כמניע ללמידה, לחקר ולגילוי, באימוץ של שיטות מחקר אקדמיות ויישומן בבתי הספר, במתח שבין חווית הגילוי של התלמידים/ות ובין הצורך להדריך אותם/ן, ובשאלות אונטולוגיות הנוגעות למהות הידע ולתהליך הלמידה. הקורס יעוצב כקהילת למידה, שבה יתנסו הלומדים/ות בעצמם בלמידה בדרך החקר, תוך קריאה במחקרים עדכניים, שבוצעו על ידי חוקרים מובילים במדעי הלמידה ובחינוך מתמטי ומדעי, בשנים האחרונות.

הקורס מיועד לתלמידי/ות תארים שני ושלישי במגמה לטכנולוגיות בחינוך ובחוג לחינוך מתמטי. הקורס מתנהל בסביבת למידה מבוססת ויקי. נדרשת מן המשתתפים/ות השקעה רבה בכיתה ובבית בבניית ידע אישי וקבוצתי, בבחינה עצמית רפלקטיבית, ובהשתתפות ולקיחת אחריות בבניית הקהילה ובניהול רפרט בכיתה. ההערכה הסופית בקורס מבוססת על השתתפות פעילה בקורס (50%, חצי מזה על ידי הלומדים/ות עצמם), ועל כתיבת עבודת גמר או עבודה סמינריונית (50%).

313.4532 למידה והוראה בחברה מקוונת (לא ינתן בתשע"ט)

פרופ' יעל קלי ועדי קדרון

סמסטר א'

מרכז המצויינות LINKS הוקם במסגרת תוכנית מרכזי המצויינות (I-CORE) של הוועדה לתכנון ותקצוב וממשלת ישראל במטרה לחקור היבטים של חינוך בחברת המידע החדשה. במרכז חברים כ-14 חוקרים מאוניברסיטאות שונות בארץ אשר חוקרים, מנקודות מבט שונות, את האופן שבו אנשים חיים, מתקשרים ולומדים בחברה המודרנית תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת, הן במצבים בהם הלמידה מתרחשת באופן ספונטאני, והן במצבים בהם הלמידה נעשית בתהליך מעוצב ומוכוון.

קורס זה יזמן לתלמידיו חשיפה לאחדים מעולמות התוכן הנחקרים במסגרת המרכז: תרבות הוראה ותרבות למידה בחברה המקוונת, טכנולוגיות שיתופיות לצרכי שיקום, למידה ממשחקים דיגיאטליים, מעברי מידע ברשתות חברתיות, תפקיד המדיה בהקשר של קבוצות מיעוט, וכריית נתוני רשת לצורך שילוב "קולם של הלומדים" בתכנון קוריקולום. במהלך הקורס נעמיק בהבנת הנושאים ונחקור את הקשרים והחיבורים בינהם, מתוך שאיפה להבנות תפיסה בינתחומית רחבה של למידה בחברה המקוונת. בנוסף לכך, נעסוק בהיבטים הפרקטיים של הוראה נתמכת טכנולוגיה על פי המודל של 'חניכות קוגניטיבית', תוך שילוב התנסות מעשית במהלך הקורס.

הקורס ייערך במתכונת של קורס היברידי הכולל מפגש שבועי באוניברסיטה במתכונת של קהילת למידה, ופעילויות מתוקשבות בין המפגשים.

317.4006 חקר ופיתוח סביבות למידה ממוחשבות (לא ינתן בתשע"ט)

פרופ' מיכל ירושלמי

סמסטר א'

קישור לסילבוס המלא

הקורס עוסק בסביבות למידה המתוכננות בתפיסה שלמידה של כל נושא (הדוגמאות תהיינה ממתמטיקה על כל תחומי וגילי הלימוד) הינה בנייה משמעותית של תהליכים ועצמים על ידי הלומד בתוך ומחוץ לכתה. הקורס משלב בין מחקר הנובע משני עשורים של פיתוח וניסוי תוכניות לימוד, שיטות הערכה, ותהליכי הוראה חדשניים ומסקירה ורעיונות פיתוח של טכנולוגיות עכשוויות. הדגשים שנבחרו לקורס השנה הם: 1. ספרי לימוד אינטראקטיביים ושיתופיים והסוגיות הפדגוגיות , העיצוביות והאירגוניות הנובעות מעשייה כזו. 2. הערכה מעצבת אוטומטית ממוחשבת. במסגרת הקורס ייתאפשרו התנסות ושיתוף בפרוייקטיי מחקר ופיתוח בהנחייתי.

הקורס מיועד לתלמידי החוג לחינוך מתמטי ולתלמידי המגמה לטכנולוגיות בחינוך המתעניינים בחשיבה מתמטית. במסגרת הקורס אנחה חלק מן המשתתפים לכתיבת עבודה סמינריונית מחקרית.

313.4523 למידה ממולטימדיה: תיאוריה, מחקר ועיצוב (מקוון במלואו)

ד"ר שרית ברזלי

סמסטר ב', מקוון במלואו

האם למידה מטקסט ותמונה עדיפה על פני למידה מטקסט בלבד? ואם כן, מדוע? האם אנימציות תמיד עדיפות על פני תמונות סטטיות? מהו עומס קוגניטיבי? וכיצד אפשר לעצב מולטימדיה בדרכים שתורמות להבנה?

שאלת-העל המנחה את הקורס היא: כיצד אפשר לעצב סביבות מולטימדיה בדרכים שיקדמו את הבנת הלומדים ויאפשרו בנייה משמעותית של ידע?

בקורס יכירו המשתתפים תאוריות ומחקרים העוסקים ביסודות הקוגניטיביים והסוציו-קוגניטיביים של למידה ממולטימדיה, בגישות לעיצוב מולטימדיה ובמודלים לשילוב מולטימדיה בתהליכי למידה. הקורס יאפשר למשתתפים להחשף לדרכים היצירתיות בהן חוקרים למידה מטקסטים, תמונות, אנימציות ואינטראקציות. משתתפי הקורס ילמדו לנתח סביבות מולטימדיה בעזרת עקרונות מבוססי-מחקר ולהכיר מקרוב את האתגרים שבעיצוב מולטימדיה.

סגירת תפריט
X