תיאור קורסי התוכנית לטכנולוגיות בחינוך

קורסי חובה

313.4546
מבוא למדעי הלמידה וללמידה שיתופית מוגברת טכנולוגיה

ד"ר יותם הוד, שירי קאשי וליאת רחמיאן
סמינר, 4 שש"ס
קורס חובה שנה א'
כלל המסלולים (ניתן להרשם באישור מראש גם בדוקטורט)
סמסטר א', 8:30-11:45
מהי למידה? מי אני כלומד/ת? מהי קהילת למידה? מה עשוי להיות חלקן של טכנולוגיות חינוכיות בלמידה? אלה חלק מהשאלות המסקרנות, בהן נעסוק בסמינר זה.
מטרתו העיקרית של הסמינר היא לדון ביסודות מדעי הלמידה וביישומם בעיצוב ובמחקר סביבות למידה מוגברות טכנולוגיה. נעשה זאת תוך מיזוג עיון תיאורטי ומעשי במדעי הלמידה והתנסות אישית וקבוצתית אינטנסיבית בקהילת למידה המבוססת על שיח דיאלוגי בגישה הומניסטית. לומדים ולומדות בסמינר מעורבים בקריאה ביקורתית של טקסטים מכוננים במדעי הלמידה ודיון בהם בעל פה ובכתב, בתרומה להבנה ולעריכה שיתופית של תכנים, הצגה של תוצרים, ועבודת צוות יצירתית, בהשתתפות פעילה בחיי הקהילה, למשל תוך דיאלוג רפלקטיבי מתמשך בכיתה ובבית ובכתיבה רצופה של יומן אישי רפלקטיבי מעמיק.

313.4505
מבוא לבינה מלאכותית

ד"ר יותם הוד
שיעור, 1 שש"ס
קורס חובה שנים א' וב'
כלל המסלולים (פתוח לכלל הקהילה)
סמסטר ב', 16:15-17:45, אחת לשבועים בממוצע
קורס זה נועד לאפשר זמן ומרחב למפגשים מגוונים מבחינת תוכן וצורה במסגרת קהילת התוכנית. המפגשים יתקיימו אחת לשבועיים ויכללו: סמינרי התוכנית (פעם בחודש בערך), סדנאות קצרות לחשיפת טכנולוגיה חדשה, מפגשי מחזור לשנתונים השונים, מפגשים מעורבים סביב נושאי עניין, מפגשים אישיים עם חברי הסגל ועוד.

313.4506
יישום טכנולוגיות חינוכיות חדשניות בשטח

ד"ר יותם הוד
שיעור, 1 שש"ס
קורס חובה שנים א' וב'
כלל המסלולים (פתוח לכלל הקהילה)
סמסטר ב', 16:15-17:45, אחת לשבועים בממוצע
קורס זה נועד לאפשר זמן ומרחב למפגשים מגוונים מבחינת תוכן וצורה במסגרת קהילת התוכנית. המפגשים יתקיימו אחת לשבועיים ויכללו: סמינרי התוכנית (פעם בחודש בערך), סדנאות קצרות לחשיפת טכנולוגיה חדשה, מפגשי מחזור לשנתונים השונים, מפגשים מעורבים סביב נושאי עניין, מפגשים אישיים עם חברי הסגל ועוד.

313.4050
מחקר עיצוב א': עיצוב ופיתוח למידה שיתופית מוגברת טכנולוגיה

פרופ' יעל קלי
שיעור, 4 שש"ס
קורס חובה לשנה א'
מסלולי פרוייקט הגמר וההתמחות ביזמות ובחדשנות
סמסטר ב', 8:30-11:45
קורס זה יקנה לסטודנטים בשנה א' כלים לעיצוב, פיתוח, והכנה לקראת הפעלה של סביבת למידה מתוקשבת. חלקו הראשון של הקורס יוקדש לעיצוב סביבת הלמידה ויכלול ניתוח האתגר הפדגוגי, בחינת פתרונות קוריקולריים קיימים, ויצירת שלד של סביבת הלמידה. בחלקו השני של הקורס יפתחו סטודנטים את סביבת הלמידה תוך התמודדות עם מגבלותיה ויתרונותיה של הסביבה המתוקשבת איתה יעבדו וכן יתנסו בכתיבת מסמכי איפיון.

313.4051
מחקר עיצוב חלק ב': יישום

ד"ר אורנית שגיא
שיעור, 2 שש"ס
קורס חובה שנה ב'
מסלול פרוייקט הגמר המורחב
סמסטר א', 10:15-11:45
קורס זה ילווה סטודנטים ויתמוך בהם במהלך הפעלת הסביבה הלימודית המתוקשבת אותה פיתחו בחלק א' של פרויקט הגמר, ויקנה להם כלים לאיסוף נתונים להערכת הלמידה. במהלך הקורס יציגו סטודנטים אתגרים ולבטים הכרוכים בהפעלה, וידונו באפשרויות לפתירתם. סטודנטים ילמדו כיצד לבנות מערך לאיסוף נתונים לקראת הערכת סביבת הלמידה בשלב ג' של פרויקט הגמר.

313.4032
מחקר עיצוב חלק ג': הערכה וכתיבה

ד"ר אורנית שגיא
שיעור, 2 שש"ס
קורס חובה שנה ב'
מסלול פרוייקט הגמר המורחב
סמסטר ב', 10:15-11:45
קורס זה ילווה סטודנטים במהלך עיבוד, ניתוח והסקת מסקנות מהנתונים שנאספו בחלק ב' של פרוייקט הגמר, ויקנה להם כלים לכתיבת דו"ח מדעי המסכם את תהליך פרוייקט הגמר כולו: עיצוב, פיתוח, הפעלה, איסוף הנתונים, והערכת סביבת הלמידה.

סמינרי בחירה הנלמדים באופן סינכרוני

בקורסים אלו ניתן, אם רוצים בזה, להגיש עבודה סמינריונית.

313.4567
חינוך ותרבויות
הסייבר

פרופ' אורן גולן
סמינר, 4 שש"ס
קורס בחירה
סמסטר א', 12:15-15:45
סמינר זה דן בהשפעות המדיה החדשה (New Media), ובראשן הרשתות החברתיות, על ההסדרים, הקהילות והיחסים החברתיים שבין בני אדם בעידן המידע. במהלך הקורס נבחן האם אמצעי המדיה החדשים מהווים בעיקר כלים מחודשים בהעברת מידע חינוכי, חברתי ותרבותי, או שמא יש כאן משום שינוי עומק ב'כללי המשחק' המגדירים מחדש את שחקני המפתח החברתיים, התרבותיים, המוסדיים, והתכנים המועברים. במהלך הסמינר נסקור סוגיות מפתח ביחסי החברה-ניו-מדיה (פוליטיקה, חינוך, דת, הבדלים בין-דוריים, קהילות, סטייה). הסמינר יכלול חשיפה משותפת לחומרים ראשוניים (התבוננות בבלוגים, טוקבקים, קבוצות ווטסאפ פייסבוק, פורומים, סרטוני יוטיוב), קריאת טקסטים משותפת, הרצאות פרונטליות, דיונים כיתתיים ופיתוח עבודות אישיות. בהתאם לדרישות מסלול לימודיהם, יוכלו הסטודנטים לבחור בין שני מסלולים: הראשונה כוללת עריכת עבודה סמינריונית-אמפירית מלאה בקורס, ואילו השניה כוללת הגשת הצעה להצעת מחקר (ללא ניתוח סופי של החומרים) על פי הנחיות המרצה.

313.4612
תאוריה ומעשה
בלמידת מייקרים

פרופ' דני בן-צבי ויובל שגב
סמינר, 4 שש"ס
קורס בחירה
סמסטר א', 13:00-16:00
מרחב הלמידה המייקרי, חדר החוקרים (חדר 3), FLS

ילמד פנים מול פנים לאורך כל הסמסטר
חינוך מייקרי הוא תחום חדש ומתפתח ברחבי העולם, הטומן בחובו הבטחה לשינוי האופן שבו אנו תופסים ומנהלים למידה. למידה מייקרית מתרחשת בתהליך של בניית פרויקט מוחשי ופומבי, לרוב בצוות ותוך שימוש במגוון כלים טכנולוגיים. מרחבי למידה מייקריים כוללים לרוב שילוב של טכנולוגיות ייצור מתקדמות (כגון תלת-מימד, תכנות, אלקטרוניקה) לצד טכנולוגיות ייצור מסורתיות (כגון כלי עבודה ידניים וחומרי יצירה). למידה מייקרית נתפסת ככלי מצוין לקידום שלל מיומנויות מיומנויות המאה ה-21 ולקידום למידה רב-תחומית. לצד הבטחות אלה, למידה מייקרית מערערת על רבים מהמבנים המקובלים בלמידה המסורתית ומעלה שאלות בנושאים כמו: מהות הידע והלמידה, מבנה האינטראקציה בין תלמידים לבין מורה, למידה מבוזרת, הערכה ועוד. בנוסף, ישנם אתגרים רבים בהשתלבותה של למידה מייקרית בחינוך המסורתי, אשר עשויים לאיים על יכולתה לתרום את תרומתה לחינוך הפורמלי. מטרת הקורס היא לאפשר היכרות התנסותית עם למידה מייקרית, לצד עיון מחקרי וביקורתי בהקשר הרחב של מדעי הלמידה. הלומדים בקורס יתנסו במגוון פרויקטים של למידה מייקרית, תוך עבודה בצוותים ושימוש בכלים ובטכנולוגיות המאפיינים את הלמידה המייקרית. בנוסף, הם יקראו קריאה אקדמית ביקורתית ויקיימו דיון שיתופי שיתבסס על הקריאה וההתנסות בכל מפגש. הם ידרשו להעביר שני רפרטים (בצוותים), ולסיים את הסמינר בעבודה מסכמת או בסמינריון לבחירתם.

313.4558
אוריינות מידע דיגיטלית בעידן של חדשות כזב ובינה מלאכותית

פרופ' שרית ברזלי
סמינר, 4 שש"ס
קורס בחירה
סמסטר א', 12:15-15:45
אחד האתגרים המרכזיים של מערכות חינוך בעידן הדיגיטלי הוא להעניק ללומדים כלים לחשיבה ביקורתית ויצירתית שיסייעו להם ליצור ידע, לפתור בעיות ולקבל החלטות בסביבות עתירות מידע. עם זאת, מחקרים רבים מעידים על כך שלמרות הנגישות הגבוהה למקורות מידע מקוונים, תלמידים רבים מתקשים לעשות שימוש מושכל, ביקורתי ויצירתי במידע העומד לרשותם. בקורס זה נשאל במה שונה האוריינות בעידן הדיגיטלי מאוריינות מסורתית ולאור זאת מה הכישורים הדרושים ללומדים במאה ה- 21. במהלך הקורס נתעמק בשלשה אתגרים מרכזיים: איתור מקורות מידע מקוונים, הערכת מקורות מידע מסוגים שונים, ומיזוג של מקורות מידע מרובים על-מנת להסיק מסקנות וליצור ידע חדש. נלמד על קשיים אופייניים של תלמידים, ונחשוב על האופנים בהם אפשר לסייע לתלמידים לפתח כישורי אוריינות מידע דיגיטלית. במסגרת הקורס יקראו המשתתפים והמשתתפות מאמרים תאורטיים ואמפיריים וידונו בהם, יתנסו במגוון משימות אוריינות דיגיטלית כדי להבנות ידע מעשי ותאורטי, ויפתחו ויפעילו בצוותים יחידת לימוד שמטרתה קידום אוריינות מידע דיגיטלית. בקורס זה אפשר להגיש עבודה סמינריונית.

313.4524
קורס מבוא למשחקים דיגיטליים ולמידה

פרופ' שרית ברזלי
סמינר, 4 שש"ס
קורס בחירה
סמסטר ב', 12:15-15:45
חדירתם הרחבה של משחקי מחשב לשעות הפנאי ולתרבות הפופולרית מעלה שאלות רבות לגבי הערך החינוכי והפוטנציאל הלימודי של משחקי מחשב. הקורס ישלב בין הכרות עם תאוריות ומחקרים העוסקים בלמידה ממשחק לבין התנסויות מעשיות במשחק ובעיצוב משחקים לימודיים. השאלות המרכזיות בהן יעסוק הקורס הן כיצד מתרחשת למידה ממשחק וכיצד אפשר לשלב משחקי מחשב בהוראה. נפתח בהתבוננות במשחקי וידאו ונבחן כיצד מתרחשת למידה במהלכם. לאחר מכן נפנה למשחקי מחשב לימודיים ונשאל האם הם אכן מצליחים לשלב בין חוויית משחק לבין למידה משמעותית. לבסוף, נחזור לעולם בית הספר ונכיר גישות לשילוב משחקי מחשב בתכנית הלימודים, מאימוץ משחקי מדף ועד מישחוק הלמידה. ההכרות עם ההבטים התאורטים של למידה ממשחק תלווה בהתנסות מעשית: הקורס יאפשר להכיר משחקי מחשב לימודיים, לנתח את הרכיבים של חוויית המשחק, ללמוד עקרונות ומודלים לעיצוב משחק ולהתנסות בעיצוב משחקים לימודיים. הקורס הינו קורס ממושחק בו המשימות האישיות נתונות לבחירת המשתתפים. המטלות המוצעות לבחירה כוללות קריאת מאמרים, כתיבת תגובות למאמרים, כתיבת יומן משחק וביקורת משחק, אפיון ופיתוח משחק מחשב לימודי בצוותים וניתוח האיפשורים הפדגוגיים של סוגת משחק. שיטת ההערכה, המבוססת על צבירה של נקודות ניסיון ומיומנות לאורך הקורס, מאפשרת למשתתפים להתנסות בלמידה ממושחקת הלכה למעשה.

313.4542
פיתוח חשיבה
מיחשובית

פרופ' שרונה ט. לוי
סמינר, 4 שש"ס
קורס בחירה
סמסטר ב', 12:15-15:45
חשיבה מיחשובית (computational thinking) תופסת בהדרגה את מקומה כמיומנות אנליטית בסיסית הדרושה לילדים ולמבוגרים. חשיבה מיחשובית עוסקת בפתרון בעיות, עיצוב מערכות והבנה של ההתנהגות האנושית תוך שימוש במושגים ממדעי המחשב. דוגמאות למושגים אלה כוללים: זיהוי דגמים, זיהוי חוקיות פשוטה, פירוק בעיה למרכיביה ועוד. בשנים האחרונות, נושא הבינה המלאכותית נכנס אף הוא למאגר כלי החשיבה והעשייה. במערכות החינוך בעולם ובישראל ניכרת בשנים האחרונות תנועה לכלול לימוד ידע זה במסגרת האוריינות הבסיסית, ואף לכלול קורסים בנושא בכל אחת מן הדיסציפלינות בתואר הראשון. החשיבה המיחשובית משפיעה באופן מכריע על דיסציפלינות שונות במחקר, ובמקביל גם בתעשייה ובסביבות יצירה מבוססות טכנולוגיה. במסגרת הקורס נחשף לתחום הידע והמושגים הקשורים בו. תיערך המשגה של התחום על בסיס פעילויות, קריאה ודיון רפלקטיבי במאמרים, משימות בסדנא ומפגשים עם חוקרים הפועלים בתחום. יישומים מוכרים הם תכנות של ילדים מגיל הגן באמצעות ממשקים מבוססי-לבנים (block-based programming) וגם יישומים לא ממוחשבים, כגון התוכנית Computer Science Unplugged. עבודות של תלמידים מן השנים הקודמות עסקו בתכנות רובוטים בגן, חקירת סביבת מייקרס, בניית משחק קלפים המלמד על אחד מן העקרונות ועוד. משימת הקורס העיקרית היא כתיבת עבודה על אחד מנושאי הקורס.

317.4048
פיתוח חשיבה
סטטיסטית בקהילת למידה

פרופ' דני בן-צבי וד"ר קרן ארידור
סמינר, 4 שש"ס
קורס בחירה
סמסטר ב', 12:15-15:45
קורס זה מאפשר ללומדות וללומדים לבחון סוגיות של למידה כיצירה שיתופית של ידע בקהילות מוגברות טכנולוגיה. הלומדים יהיו שותפים בקהילת למידה הבונה ידע על למידה, הוראה ומחקר של שיקולי דעת סטטיסטיים (statistical reasoning): כיצד מסיקים מסקנות מבוססות נתונים? איך מקבלים החלטות בתנאי אי-וודאות? נתמודד עם שאלות משני סוגים:
הסוג הראשון – שאלות על חשיבה סטטיסטית, למשל: מה הם שיקולי דעת סטטיסטיים, מה מאפיין אותם, ובמה הם נבדלים משיקולי דעת מתמטיים? כיצד מתפתחת חשיבה סטטיסטית? כיצד חוקרים התפתחות של שיקולי דעת סטטיסטיים?
הסוג השני – שאלות הקשורות לתהליכי למידה שיתופיים בקהילת למידה, למשל: מהי קהילת למידה? מה מייחד את תהליכי הלמידה וההוראה בקהילה מוגברת-טכנולוגיה? כיצד היא עשויה לתרום להבנה של תחומי דעת מורכבים, כגון סטטיסטיקה?
ההערכה של הידע האישי והשיתופי תתבצע באמצעות הערכה עצמית, הערכת עמיתים והערכת המרצים. ניתן לסיים את הקורס בעבודת גמר או בעבודה סמינריונית. דרוש ידע בסיסי בלבד בסטטיסטיקה

316.4127
ידע, מנהיגות וחינוך בלתי פורמלי
בעידן הדיגיטלי

פרופ' אורן גולן
סמינר, 4 שש"ס
קורס בחירה
סמסטר ב', 12:15-15:45
הקורס ילמד פנים מול פנים לאורך כל הסמסטר
חדירת האינטרנט לחיי היומיום טלטלה את דפוסי החינוך המסורתיים ויצרה תשתית חסרת תקדים לנגישות, העברה ושיתוף ידע. דומה כי האינטרנט ושאר אמצעי הטכנולוגיה המתקדמים, הפכו לזירות הדומיננטית כיום להעברת ידע וחינוך בלתי פורמלי באופן שמשלים ומתחרה במערכות החינוך המסורתיות (בבית הספר או במשפחה). עם זאת, גם באינטרנט קיימים הסדרים חינוכיים רבים הפועלים באמצעות מסגרות מוסדיות (קהילתיות, מדינתיות ואחרות), קבוצות אינטרס ובעלי עניין המעצבים את אופי הידע המוקנה ברשת, את סטטוס הידע (סמכות) ותכניו.
שיעור זה יבחן את המבנה ואופי הידע המועבר באמצעי המדיה החדשים (new media) ואת השחקנים החברתיים המכוונים ידע זה (המדינה, קבוצות דתיות, המגזר השלישי) תוך מתן דגש על תיאוריות ומושגים מחקר החינוך הבלתי פורמלי. בדרך זו נבקש ללמוד על השפעות הרשת על החינוך ועל דפוסי העברת הידע החברתי והתרבותי בעידן הדיגיטלי.
הקורס בנוי כסמינר, אך מתאים גם לסטודנטים המבקשים ללמודו כקורס בחירה. במסגרת הקורס נתמחה ביסודות המחקר בניו מדיה, ולומדי הקורס יתבקשו לעצב מחקר אמפירי לחקר זירות הרשת והפועלים במסגרתה.

313.4604
Economics of Education with a Focus on AI Educational Technologies

ד"ר מריה יודקביץ
סמינר, 4 שש"ס
קורס חובה המיועד רק עבור המסלול החד שנתי
סמסטר ב', 16:15-19:45
הקורס ינתן בשפה האנגלית
This course explores the relationship between education and economic performance, with a special emphasis on integrating new educational technologies based on artificial intelligence (AI). Through theoretical concepts and empirical analysis, the course investigates how economic principles can shape educational policy and practice, and how AI technologies are transforming the educational landscape.

313.
המשגה ופיתוח במחקר חינוכי: סמינר תלמידי/ות מחקר בחוג למדעי הלמידה וההוראה

פרופ' דני בן-צבי
שיעור, 4 שש"ס
קורס בחירה לתלמידי מחקר (דוקטורט)
סמסטר ב', 16:15-19:45
הקורס מיועד לתלמידות ולתלמידי מחקר (דוקטורנטים) הנמצאות בשלב א' (שלב כתיבת הצעת המחקר). מטרות הקורס הן:
- להקים קהילת למידה ברת קיימא של חוקרות חינוך מתחילות המגיעות מעולמות תוכן ונקודות מבט שונות ביחס למדעי הלמידה וההוראה, ומעשירות זו את זו.
- לדון בסוגיות ובנושאים מרכזיים ועקרוניים במדעי הלמידה, ובתכנון ובביצוע מחקר מתקדם במדעי החינוך.
- להעלות שאלות תיאורטיות, מתודולוגיות ועיוניות בעלות חשיבות, בכוונה להפרות את הידע של המשתתפות, ולקדם את הכתיבה של הצעות המחקר שלהן
- לעורר את החשיבה של המשתתפות על הצעת המחקר כבסיס ראשוני למחקר הדוקטורט, היכול להשתנות בהתאם לאתגרים אשר יעלו כחלק ממסע הדוקטורט. - לתת הזדמנות למשתתפות הקורס להעלות ולדון בשאלות ובהתלבטויות מדעיות ומעשיות גם יחד בהן הן נתקלות במסגרת מחקר הדוקטורט שלהם.
- לתמוך בתהליכי צמיחה אישיים ופיתוח של זהות כחוקרת, תוך השתתפות בחניכה קוגניטיבית לעולם האקדמי.
- לספק ידע שימושי על היבטים פרקטיים של מחקר הדוקטורט.

קורסי בחירה מקוונים הנלמדים באופן א-סינכרוני

316.4078
נעורים בעידן הדיגיטלי

פרופ' אורן גולן
שיעור מקוון א-סינכרוני, 4 שש"ס
קורס חובה בתוכנית החד שנתית. בחירה בשאר המסלולים
סמסטר א'
ההתפתחויות המואצות בתחום המחשב, האינטרנט והניו-מדיה השפיעו על ההיבטים הכלכליים, על סגנון החיים ועל היחסים החברתיים בעידן הנוכחי. חדירת האמצעים הטכנולוגיים של 'חברת המידע', ובכללם הרשתות החברתיות (SNS, כגון: פייסבוק, יוטיוב או אינסטגרם), אפליקציות חברתיות (כגון, הווטסאפ, ה- TikTok), הבלוגים, הפורומים, הטלפונים הסלולאריים ואמצעים אחרים, אומצו על-ידי בני נוער ושולבו באופן אינטגרלי בחיי היומיום שלהם. הטכנולוגיות הדינמיות בעידן הניו-מדיה משפיעות אפוא על יחסי הידידות, הרשתות החברתיות של בני הנעורים, תהליכי הבניית הזהות, דרכי ההצגה העצמית, היחסים הבינדוריים וכיו"ב.
שיעור זה דן בהסברים חברתיים אשר בחנו סוגיות אלו. במהלך השיעורים נערוך הכרות עם תרבויות הנעורים והתרבויות הטכנולוגיות המתהוות והשפעותיהן ארוכות הטווח של שינויים אלו: יצירת אֵמון חברתי, מנהיגות, סולידריות, יזמות, יכולות אילתור ותפיסות של צדק.
במהלך הקורס יתבקשו הסטודנטים להכיר גוף ידע משותף-בסיסי באופן פעיל ועקבי, ולפתח כלים לניתוח העולמות הייחודיים של היצירה הדיגיטלית. השיעור מתחלקים ליחידות הוראה. כל יחידה יכולה להכיל משימות שונות, ביניהן: חובות קריאה, חובות צפייה (באתרי אינטרנט, קטעי וידאו וכדומה), השתתפות בפורום כיתתי וכיו"ב. בסוף היחידה תינתן משימה מסכמת כגון, בוחן אלקטרוני, איתור חומרים מהרשת, השתתפות פעילה בפורום כיתתי במוּדל. בסוף הקורס יועבר תרגיל מסכם.

313.4566
שותפויות אקדמיה-שדה להטמעת חדשנות בבתי הספר

פרופ' יעל קלי
שיעור מקוון, א-סינכרוני, 4 שש"ס
קורס חובה בתוכנית החד שנתית, בחירה בשאר המסלולים
סמסטר ב'
הפער הכאוב בין תיאוריה ופרקטיקה בחינוך מהווה נושא למחקר מאז היווסדו של שדה המחקר החינוכי. השאלה מדוע גישות פדגוגיות מתקדמות, ושימושי טכנולוגיה חדשניים אשר המחקר לגביהם רב וברור אינם מוטמעים במרבית בתי הספר היא לא רק שאלה של תקציב, של גודל כיתה או של בעיות הקשורות בכח אדם.
בקורס נתעמק בגישות חדשניות שפותחו בשנים האחרונות להבנה והמשגה של הפער בין תיאוריה ופרקטיקה בחינוך, ולהצעת דרכים לגישורו. במקביל, סטודנטים יבחנו וינתחו נסיונות להטמעת חדשנות במערכות חינוך שהם מכירים (או מתוך דוגמאות ברשת) לאור הגישות הנלמדות, וישתפו את תובנותיהם עם יתר הסטודנטים.
בין השאלות שנשאל: מדוע קיים כזה פער כה גדול בין המחקר לפרקטיקה החינוכית? מה נדרש על מנת שפדגוגיות מתקדמות יוטמעו באופן מיטבי בבתי ספר ומהם החסמים לכך? מהי מהות הידע שצריך מחקר חינוכי לייצר על מנת שניתן יהיה לעשות בו שימוש פרקטי? כיצד ניתן לערוך מחקרים שמשלבים בין ידע פרקטי וידע תיאורטי בחינוך, ובמה הם שונים מסוגות מחקר אחרות בשדה החינוך? מה הערך של שילוב בין העולמות של המחקר והעשייה החינוכית, וכיצד ניתן לתמוך בשילוב כזה?
הלמידה תיערך בשני מישורים שישתלבו זה בזה: במישור אחד נכיר את הספרות המחקרית העוסקת במודלים להטמעת חדשנות חינוכית בבתי ספר, ונבחן כיצד שותפויות בינתחומית של אנשי המעשה החינוכי ואנשי המחקר החינוכי יכולות לקדם הטמעה מיטבית של חדשנות. במישור השני נבחן הטמעת חדשנות מעולם הסטודנטים בקורס, בראי המודלים עליהם נלמד.

קורסי התוכנית לטכנולוגיות בחינוך שלא ינתנו בשנת תשפ"ה

סמינרי בחירה הנלמדים באופן סינכרוני

313.4542
למידה עם מודלים ממוחשבים

פרופ' שרונה ט. לוי
סמינר, 4 שש"ס
קורס בחירה
מהו מודל?  מערך של ייצוגים, כללים ומבני חשיבה, שמטרתם להמחיש, לנבא לצפות ולהסביר התנהגותן של מערכות או תופעות שונות בעולמנו שהן מופשטות או מחוץ לתחום התפיסתי. כולנו ממדלים בחיי היומיום שלנו, במובן שאנו בונים מודלים לא פורמליים והסברים באופן תמידי, כדי לענות על שאלות ובעיות; כגון: איזה קורס כדאי לקחת?  לאיזו מפלגה אצביע בבחירות?  באיזו שעה כדאי לצאת לדרכים כדי לא להיתקע בפקקי תנועה?  בקורס, נעסוק בדרכים שבהן ניתן להפוך אינטואיציות ומודלים לא פורמליים מסוג זה למודלים מוחשיים ופורמליים, אותם ניתן "להריץ", לחקור ואולי אף להשתמש כדי לשנות פינה קטנה בעולם. המודלים עצמם יכולים לעסוק במגוון תחומים המעניינים אתכם. אין צורך בידע מוקדם בתכנות!  להיפך – למי שאין ניסיון כזה, תוכלו להכיר את התחום. דוגמאות של פרויקטים משנים קודמות: כיצד ניתן למדל את היווצרות והתפשטות הפרעות בכיתה?  כיצד ניתן להביא לאינטגרציה חברתית רבה יותר בזמן ההפסקה?  כיצד כדאי לארגן  ולהפעיל השתלמויות מורים שישפיעו בצורה חזקה יותר על החדשנות בבית-הספר? בתחום החינוך, חודר השימוש במודלים -  חקירתם ובנייתם - כדרך להדגים, להסביר ולחקור תופעות שונות. חשוב להדגיש שלמרות שכיום הנוכחות של מודלים בשדה החינוכי היא בעיקר בלימודי מתמטיקה ומדעים, אנו פוגשים מודלים גם בנושאים של מדעי החברה ומדעי הרוח. בהמחשה, בחזותיות ובאינטראקציה עם מודלים טמון פוטנציאל רב כ"כלי חשיבה" לקידום הלמידה בתחומי דעת שונים. כאשר כלים מסוג זה נכנסים לתוך הכיתה, חוקרים מנסים להבין כיצד תלמידים לומדים בתוך סביבות אלה, ואילו השלכות יש ללמידה זו על עיצוב סביבות המודלים ותכניות הלימודים.
נכיר מודלים מסוגים שונים ותהליכי בניית מודלים - תהליך הייצוג והמיפוי, זיהוי מגבלות ואפשרויות החשיבה ביחסי גומלין עם חקירת המודלים. נבחן מה וכיצד אנשים לומדים מסימולציות, וכיצד ניתן ליישם כלים אלה במערך חינוכי. נכיר שיטות להערכת ההצלחה של המודלים לצורך למידה. נכיר סביבות למידה שונות המשלבות שימוש במודלים לצורך למידה - אם כמודלים מוכנים, או כסביבות לבניית מודלים, תוך עיון ספרותי ומעשי בלמידה המתרחשת באמצעותם.

313.4610
למידה על מערכות מורכבות​

פרופ' שרונה ט. לוי
סמינר, 4 שש"ס
קורס בחירה
כיצד מתפשטת שמועה?  מדוע ציפורים עפות במטס מסודר?  כיצד העדפה קלה למוצר מסוים, גם אם אינו הטוב ביותר, עשויה לגרום להשתלטותו על השוק?  בחיינו היומיומיים, אנו מתנסים במערכות מורכבות רבות ושונות: קהילות חברתיות וסביבות אקולוגיות הן אך דוגמאות בודדות.  בשנים האחרונות, מתפתחת גישה רב-תחומית לחשיבה והבנה של מערכות מורכבות שונות בעולמנו “תורת המורכבות” (complexity science).  גישה זו חוצה תחומי דעת ומאגדת בתוכה מדענים מתחומים רבים, כגון: כלכלה, מדעי המחשב, סוציולוגיה, פיסיקה, אמנות, הנדסה, מנהל, פסיכולוגיה ומתמטיקה.  בתחום זה, החוקרים מנסים להבין (1) כיצד מרכיבים או חלקים של מערכת מאפשרים את צמיחתה של התנהגות קולקטיבית מובחנת; לדוגמה, מערכת חברתית בנויה (בחלקה) מבני אדם, מערכת מזג-האוויר מורכבת מזרמי אוויר; ואת (2) יחסי הגומלין בין מערכת לבין סביבתה. תחום זה מתמקד בשאלות על חלקים, שלמים ומערכות יחסים.  קורס זה משלב את מכלול הנושאים שתוארו: מבוא לתורת המורכבות, בו יילמדו מושגי היסוד בתחום; חשיבה על מערכות מורכבות, כפי שהיא נחקרת בגישות שונות; ולמידה על מערכות מורכבות באמצעות כלים ויישומים שונים. חלק מהערכת הקורס, המשתתפים יכינו כתיבה באתר שיתופי, המתעמקת באחד מן הנושאים הנלמדים, וילמדו אותו לשאר חברי הקורס. יש אפשרות לקיים סמינריון במסגרת הקורס

313.4561
מדע אזרחי בבית הספר:
פריצת גבולות בין בית הספר והחברה​

פרופ' יעל קלי סמינר, 4 שש"ס
קורס בחירה
כיצד ניתן להכין ילדים ובני נוער הנמצאים כיום בבתי הספר להתמודדות עם האתגרים המרובים שעמם יצטרכו להתמודד? מהו ארגז הכלים והידע לו הם יזדקקו על מנת להצליח במשרות שאנחנו עוד לא יודעים מהן, תוך שימוש בטכנולוגיות שעדיין לא הומצאו? שאלות אלה מטרידות מחנכים, קובעי מדיניות חינוך וחוקרי חינוך ברחבי העולם. גוף ידע הולך ומצטבר במדעי הלמידה מצביע על כך שלפחות חלק מהמענה דורש לקרב את החוויה הבית-ספרית לחייהם של לומדי המאה ה 21, ולפתח תכניות לימודים חדשות, בהן בתי הספר יהוו רק חלק מאקולוגיית למידה רחבה הכוללת גם את עולמם האישי של הלומדים, משפחותיהם וקהילותיהם. יצירת חיבור חזק יותר בין בתי הספר והחברה יכולה לפתוח בפני תלמידים גישה ישירה יותר למומחיות במגוון תחומים, ולאפשר להם לפתח את הכישורים הנדרשים על מנת להיות אזרחים מעורבים ואחראיים בחברה. אחת התופעות החברתיות המעניינות שקיבלו תאוצה בזכות השימוש הרב בטכנולוגיה בעידן הנוכחי היא המדע האזרחי, בה אזרחים מן השורה חוברים למדענים ולמומחים אחרים במגוון תחומי דעת לקידום ידע ולפעמים אף להשפעה על קבלת החלטות בחברה. ישנם למשל פרויקטי מדע אזרחי בהם אזרחים ומדענים עוסקים יחדיו בחקירה ובהתמודדות עם סוגיות סביבתיות מקומיות (למשל, תופעת חזירי הבר בחיפה), סוגיות אנושיות ובריאותיות (איכות השינה שלנו, והשפעות סביבתיות עליה), או סוגיות תרבותיות/חברתיות (אמינות החדשות אליהן אנו חשופים). חשוב לציין שלא מדובר בשיתוף פעולה של נבדקים עם מחקר מדעי. מדובר באנשים שמעוניינים להתנדב ולהשקיע מזמנם במחקר שהם רואים כחשוב ו/או מעניין, ולקחת חלק בפעילויות כגון איסוף נתונים (למשל, על ידי שליחת תמונות באמצעות הסלולרי), ניתוחם, ודיון בהשלכותיהם. בשנים האחרונות החלה לצמוח מודעות לפוטנציאל של השתתפות תלמידים במדע אזרחי כחלק ממסגרת הלימודים הבית-ספרית. בקורס זה נבחן כיצד פריצה של הגבולות המסורתיים בין בית הספר והחברה שפרויקטי מדע אזרחי מאפשרים עשויה לעודד למידה משמעותית במגוון דרכים. נבחן זאת בהקשר לפריצת גבולות בין תלמידים, מורים, מדענים ואזרחים, בין למידה פורמאלית ובלתי פורמאלית, בין אוריינות מדעית ומתמטית, בין סביבות למידה בית ספריות וחוץ בית ספריות, בין מרחבי למידה פיזיים ודיגיטליים, ובין אנשי המעשה החינוכי, חוקרי חינוך, מדענים ומומחים אחרים. במהלך הקורס נתעמק בספרות המחקרית העוסקת באופן ישיר במדע אזרחי, כמו גם בנושאים הקשורים בפריצת גבולות בית הספר שהמדע האזרחי מאפשר. כמו כן, נתנסה בפרויקטי מדע אזרחי במגוון תחומי תוכן ונפתח פעילויות המתאימות ליישומם במערכת החינוך.  דרישות מוקדמות לקורס: סקרנות, פתיחות מחשבתית, חשיבה ביקורתית ויצירתיות! (אין צורך ברקע מוקדם באף אחד מתחומי התוכן בהם עוסקים פרוייקטי מדע אזרחי).

317.4086
העולמות המופלאים של המידול הסטטיסטי

פרופ' דני בן-צבי
סמינר, 4 שש"ס
קורס בחירה
הקורס העולמות המופלאים של מידול סטטיסטי מאפשר ללומדות וללומדים לבחון סוגיות של למידה כיצירה שיתופית של ידע בקהילה  מוגברת טכנולוגיה. במהלך הקורס נתמודד עם שאלות הקשורות לתהליכי למידה אישיים ושיתופיים בקהילת למידה. שאלות אלו יאפשרו ויעודדו את הלמידה בהקשר התוכני: מודלים ומידול סטטסיטיים. ניתן לדמות את תהליך המידול כפעילות אנושית ומדעית המתייחסת לעולמות תוכן שונים (למשל, מתמטיקה, סטטיסטיקה, ביולוגיה וכדומה). משמעות המודל והתהליכים הכרוכים במידול בכל תחום תוכן עשויים להיות שונים, ובפרט בהקשר של מודל סטטיסטי בלתי פורמלי. בקורס נבחין תחילה בין הרעיונות של מודלים ומידול בתחומי התוכן השונים. נתמקד במודל הסטטיסטי ונבדוק מהו תפקיד המידול הסטטיסטי הבלתי פורמלי כמגשר בין עולמות הנתונים, ההסתברות וההקשר. נעסוק במודלים ומידול סטטיסטים הן כרעיון גדול והן כגישה פדגוגית הוליסטית לחשיבה עם רעיונות סטטיסטיים שונים. נכיר פדגוגיות וכלים טכנולוגיים חדשניים ליצירת מודלים, סימולציות, ייצוגים גרפיים ועוד המעודדים מעורבות בתהליכי מידול, והעמקה ברעיונות סטטיסטיים שונים. בנוסף, נבדוק מהם המאפיינים של סביבות למידה מוגברות טכנולוגיה המעורבות בחשיבה עם מידול ובמודלים בלתי פורמליים.  ההערכה של הידע האישי והשיתופי תתבצע באמצעות הערכה עצמית, הערכת עמיתים והערכת המרצים. ניתן לסיים את הקורס בעבודת גמר או בעבודה סמינריונית. דרוש ידע בסיסי בלבד בסטטיסטיקה. 

קורסי בחירה מקוונים הנלמדים באופן א-סינכרוני

313.4526
למידה ממולטימדיה: תיאוריה, מחקר ועיצוב

פרופ' שרית ברזלי
שיעור מקוון, א-סינכרוני, 4 שש"ס
קורס בחירה
האם למידה מטקסט ותמונה עדיפה על פני למידה מטקסט בלבד? ואם כן, מדוע? האם אנימציות עדיפות על פני תמונות סטטיות? מהו עומס קוגניטיבי? וכיצד אפשר להפחית עומס קוגניטיבי מיותר? שאלות כגון אלו הן שאלות מפתח לכל מי שמבקשים לעצב סביבות למידה שכוללות ייצוגים מסוגים שונים, כגון טקסטים, תמונות, סרטונים ואנימציות. בקורס זה יכירו המשתתפים את היסודות הקוגניטיביים והסוציו-קוגניטיביים של למידה ממולטימדיה, עקרונות לעיצוב מולטימדיה ומודלים לשילוב מולטימדיה בתהליכי למידה. הקורס יאפשר למשתתפים להחשף לדרכים היצירתיות בהן חוקרים למידה מטקסטים, תמונות, אנימציות ואינטראקציות. משתתפי הקורס ילמדו לנתח סביבות מולטימדיה בעזרת עקרונות מבוססי-מחקר ולהכיר מקרוב את האתגרים שבעיצוב מולטימדיה.

313.4562
הטמעת רפורמות חדשניות בבתי הספר

פרופ' אלונה פורקוש - ברוך
שיעור מקוון, א-סינכרוני, 4 שש"ס
קורס בחירה
רפורמות בחינוך הפכו בשנים האחרונות נפוצות יותר ויותר בארץ ובעולם. אלה שאפו ליצור שינוי באופן בו מתנהל בית הספר, בהיבטים שונים: אקדמי, חברתי, ניהולי וכדומה. ההשפעה של תופעה זו של כניסה מאסיבית של רפורמות איננה חד משמעית: מחד גיסא, מדובר במגמות וכיוונים המרעננים את בית הספר, ומאידך גיסא, מדובר בטרנד שמחייב משאבים רבים ואילו התפוקות שלו אינן תמיד ברורות. נשאלת השאלה: האם ובאיזה אופן שינו הרפורמות הללו את פני עולם החינוך בכלל ובתי הספר בפרט? במסגרת הקורס נבחן את הפוטנציאל של רפורמות בכלל, ובתחום החינוך בפרט, נתייחס לפוטנציאל של הטמעת רפורמות בחינוך, בהיבטים המערכתיים-ממסדיים ובהיבטים הפדגוגיים, וכן בכל הנוגע להיבטים חברתיים ואפקטיביים של ההתנהלות הבית ספרית של מורים ותלמידים. במסגרת השיעור תיבחנה סוגיות שונות הקשורות בהטמעה של רפורמות חינוכיות בבתי ספר, על-ידי מורים ותלמידים, וכן מודלים שונים של הטמעת רפורמות הקשורים ספציפית לטכנולוגיות מידע ותקשורת.

313.4033
למידה ניידת

ד"ר רותי אלדג'ם
שיעור מקוון, א-סינכרוני, 4 שש"ס
קורס בחירה
בעשור האחרון אנו עדים לחדירה המאסיבית של הטכנולוגיות הניידות אל כל תחום בחיינו. המכשיר הנייד, אשר שימש במקור כאמצעי לתקשורת קולית בלבד, הפך לכלי טכנולוגי רב עצמה אשר מציע מגוון רחב של תכונות וכלים וטומן בחובו פוטנציאל רב ללומד בעידן הידע. בנוסף, השימוש בנייד בחלק כה נרחב מהפעילויות היום יומיות,  מוביל לתפיסתו כמעין "הרחבה" של העצמי ואף לתלות בו. נושא זה מעלה שאלות רבות אודות משמעות ואופי הלמידה בחיינו ומציב אתגרים חדשים ללומד. בקורס נעמוד על הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות הניידות לתמיכה בתהליכי למידה וחשיבה. נסקור מגמות מרכזיות ותאוריות בולטות בתחום הלמידה הניידת (Mobile/Ubiquitous Learning), נחקור כלים ויישומונים (Applications/Apps) המשמשים לתמיכה בתהליכי למידה ואף נדון ביתרונותיו ובחסרונותיו של המכשיר הנייד ללמידה בסביבות לימוד פורמליות ולא-פורמליות, תוך שימת  דגש על בחינה ביקורתית של למידה יומיומית ומתמשכת, לאורך החיים (Life Long Learning).

313.4518
רשתות חברתיות ושילובן בחינוך

פרופ' אלונה פורקוש - ברוך
שיעור מקוון, א-סינכרוני, 4 שש"ס
קורס בחירה
רשתות חברתיות מקוונות (Social Network Sites – SNS) שינו בשנים האחרונות את האופן בו אנשים מתקשרים זה עם זה. ההשפעה של תופעה זו על עולם השיווק והפרסום היא משמעותית. כמו כן, לשימוש ברשתות החברתיות השפעה על ניצול שעות הפנאי. נשאלת השאלה: האם ובאיזה אופן שינו הרשתות החברתיות את פני עולם החינוך? במסגרת הקורס נבחן את הפוטנציאל של השימוש ברשתות חברתיות בכלל, ובתחום החינוך בפרט, נתייחס לפוטנציאל של הרשתות החברתיות בחינוך, בהיבטים המערכתיים-ממסדיים ובהיבטים הפדגוגיים, וכן בכל הנוגע להיבטים חברתיים ואפקטיביים של ההתנהלות הבית ספרית של מורים ותלמידים. במסגרת השיעור תיבחנה סוגיות אתיות הקשורות בשימוש ברשתות חברתיות על-ידי מורים ותלמידים, וכן מודלים לשימוש מיטבי במאפיינים הייחודיים של רשתות חברתיות בחינוך.