תיאור ההיבט המחקרי של הפרוייקט ​

מדע וטכנולוגיה ארוגים בחיי היומיום של אזרחים בני זמננו, ומידת השליטה בידע מדעי נתפשת, לפיכך, כמועילה לקבלת החלטות מושכלות הן ברמה האישית והן בזו הקהילתית. עם זאת, השליטה בידע מדעי מעורערת בקרב קבוצות דתיות וקהילות מסוגרות, כולל קהילות החרדים בישראל, הרואות, לעיתים, בידע זה איום על אמונותיהם, דרכי חייהם וגבולות קהילתם. מטרת המחקר המוצע ללמוד כיצד ידע מדעי זוכה בלגיטימציה בקרב הקהילה החרדית בישראל, וספציפית לבחון: (א) דרכים בהן עיתונאים חרדים, כמחנכים ומפיצי דעת לא-פורמליים, תופשים את תפקידם ביחס לדיווח על ידע מדעי, והבנת מקורות המידע הנרכשים על-ידי העיתונאיים, והאמצעים להטמעתם בעת בחירה וסקירת דיווחים ביחס לסוגיות מדעיות. דרכים אלו יבחנו על-ידי ראיונות עומק עם 20 עורכים, עיתונאי דפוס ורשת הכותבים עבור הקהילה החרדית; (ב) דרכים בהן הידע המדעי מיוצג באמצעי התקשורת החרדיים (קרי בעיתונות המגזר, לרבות עיתונות הרשת). ייצוג זה יבחן באמצעות ניתוח תכנים של עיתונות חרדית לאורך שנה; (ג) הדרכים בהן קהלים חרדיים בוחרים, נותנים אמון ומייצרים משמעות (sense making) מקריאת דיווחים עיתונאיים על מדע, בהינתן מערכות אמונותיהם ותפישות עולמם. ניתוח זה של המחקר ייגזר מתוך ראיונות מִקְדָּמִיים עם 10 חברי קהילה חרדיים, אשר יכללו יצירת פרוטוקול הקראה וחשיבה בקול (think aloud) של מאמרים עיתונאיים ממוקדי מדע. בעקבות ראיונות אלו, יגובש מערך ניסויי סקר (survey experiment, Mutz, 2011) כמותני שבמסגרתו ישתתפו בניסוי מדגם מייצג של 'חרדים מודרניים' (בהקשר זה, משתמשי התקשורת האלקטרונית). מחקר רב-תחומי זה יתבסס על שיתוף פעולה בין שלושה חוקרים ראשיים המביאים עימם ידע תיאורטי ואמפירי מתחומי מחקר הדת, התרבות (לרבות ניסיון במחקר אמפירי על הקהילה החרדית), התקשורת, החינוך המדעי ותקשורת המדע. השלכות למדיניות בהקשר זה כוללות הכלת המגזר החרדי בחברת המידע והמדע, הרחבת החינוך המדעי הבלתי פורמלי תוך שיח עם גורמי הסמכות (העיקרית והמשנית) בחברה החרדית, ויצירת תשתית והבנה לקראת חציית גבולות פנים-קהילתיים באמצעות שיח אודות החינוך מדעי בחברה החרדית מרובת הפנים.

המחקר זכה למימון ממשרד המדע.